העשן יוצא מבין שפתיי דרך החריץ בחלון אל תוך החשכה ונעלם
אני בוהה בשמיים השחורים
תוהה האם ומה יכול היה להיות אחרת
דמעות יורדות מהעיניים ואותן השפתיים שדרכן יוצא העשן רועדות ונרטבות
אני לא רוצה להיות כאן
אני לא רוצה
העשן יוצא מבין שפתיי דרך החריץ בחלון אל תוך החשכה ונעלם
אני בוהה בשמיים השחורים
תוהה האם ומה יכול היה להיות אחרת
דמעות יורדות מהעיניים ואותן השפתיים שדרכן יוצא העשן רועדות ונרטבות
אני לא רוצה להיות כאן
אני לא רוצה
מרוסקת
הכוס שלי אדום ומגורה, נפוח
כמעט ואין מקום להכניס אצבע
ובכל זאת הזין שלך נדחף לתוכי ואני נאנחת חצי מהנאה חצי מכאב, גם הכאב מהנה
אחרי 15.5 שעות ביחד
הכוס שלי פצוע
וגם הלב
your sorry eyes they cut through bone
they make it hard to leave you alone
leave you here wearing your wounds
waving your guns at somebody new
הדינמיקה בינינו יוצרת בי רצונות שאת חלקם אני אומרת ואת חלקם האחר אתה מבין לבד ודווקא כאשר אני רואה את ההבנה, כפי שמשתקפת בעיניים שלך או כפי שעולה על השפתיים שלך, אני נעשית רטובה
חוסר היכולת לממש את היצרים שבניתי סביבך, מקבע לי את המחשבה היחידה כלפיך ואת שלל הרצונות לצידה
אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל למשוך או להמשיך ככה, כי ככל שאני חושפת יותר מעצמי כך אני יותר רוצה ממך
או לפחות כך אני מדמיינת
ובעצם אני גם לא יודעת מה יקרה ביום שאחרי
האם אין או
האם יש כיוונים
מצמידה את הגב לקיר הקר ומזרימה מים חמים במרווח הדק שנותר
כמעט הכל נשטף
מתנקז במעגלים של בועות סבון שמפיצות ריח טוב
לעבר הביוב הזה שהוא אני
בלי כאב
בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות
צריכה מכות
וים של אלכוהול
יש לנו חיים שלמים לבלות בנפרד
בוא לא נבזבז אותם ביחד
בן
של
זונה