-

כמה סטירות טובות שיורדות לי על הפרצוף

ומספר חניקות ממסטלות

משאירות פנים מפוצצות ושטפי דם בעיניים

נפלא

אז אתה יושב מולי

בכפות ידיים משולבות וחוכך אגודל באגודל

ואני מרטיבה

גם הים נסוג
ויש לו אולי
רגשי אשמה
כמו לי

(וולך)

את לא שווה

את לא ראויה

אפילו את בעצמך כועסת על עצמך

מתבוססת בייסורים ובעצב

צופה מהצד בחרדה איומה על השאריות המתפוררות של מה שנקרא החיים שלך

בוקר טוב עולם

יש ברבורים באגם

בוקר טוב עולם

אני הולכת מכאן

הלוואי והייתי צוחקת מאושר

לפחות כמו שאני צורחת מעצבים

את לא פתאטית

את פשוט עצובה

במקום בו חי הפחד

כל השאר מת

שכחתי כמה את יפה

ואיך שאת מוצצת, כאילו החיים שלך תלויים בזה

אתה אומר לי דברים
בסוף תשכח גם אותי
לא זה לא משנה
לא זה לא משנה

(דניאלה ספקטור)