אני לא רוצה לכאוב בשבילך
רוצה לכאוב בשבילי
אני לא רוצה לכאוב בשבילך
רוצה לכאוב בשבילי
איך את מגדירה אותי, שאלת.
הגבר שמזיין לי את החיים, תרתי משמע.
בדיעבד שמתי לב שלא נשמתי כלל
ואי אפשר בלי אוויר
לטווח ארוך
כל התקופה איתך התאפיינה בחוסר יציבות רגשית
אתה לא יודע את זה
כי אני לא סיפרתי ואתה לא שאלת
שום דבר טוב לא יצא מזה
גם שום דבר טוב לא קרה אחרי
רק לב שבור, פועם בעל כורחו, ומוח מסתובב בלופ של מחשבות
עדיין זוכרת את עצמי, פצועה ומדממת, בדרך הראשית מהים לביתי, מבלי שיהיה אכפת לך, עפעף לא הנדת
אתה חור שחור, שואב ולא משחרר
ואני מצטערת
ממש מצטערת
בעיקר על היום בו הכרתי אותך
אני רואה אור גדול ובוהק, זה לא אומר שאני בבית
אני רוקדת לצלילים יפים, זה לא אומר שאני נהנית
אני נותנת לך לזיין אותי במיליון תנוחות, לחנוק, לירוק, להשפיל
זה לא אומר
לא, לא מתאים לי להיות כה טיפשה
כאחת שיוצאת מנקודת הנחה שכולם משקרים
נאיבי מאוד מצידי להאמין שאני תמיד אהיה יותר מסתם זיון עבורך, כדברייך
וזה חייב להיפסק, האמונה המטופשת הזו שיושבת לי טוב טוב בתוך הראש
אז מעשנת עוד סיגריה בשביל הריאות
ושותה עוד כוס בשביל הכבד
אולי ככה זה ייפסק.
הכל ממשיך כדי שלא נעלם
כדי שהשרשרת לא תישבר
ומה אם כל מה שצריך זה לפשוט ידיים לצדדים וליפול אחורה?
רק רוצה להניח עליך את הראש
וקצת נעים בגב
הכל מתפורר
כן או לא
שחור או לבן
מורכב אבל פשוט
קשה אבל קל
זה בעיקר מאוד מאוד כואב
ואין, אין באמצע
ככה את רוצה שאני אזיין אותך? כן?
ואני, שהצוואר שלי מלופף בתוך חגורה ומתוח לאחור והפה שלי סתום עם כף היד הגדולה שלך, לא יכולה להנהן ולצרוח כן כן כן תזיין אותי ככה עד שאמות.