-

דממה שוררת ואני במרכזה

יצור נוגע ביצור

והכעס, הכעס הזה חוצה גבולות

ואני בידיים רועדות מוחה דמעות מעל פניי

זה היה אמור להיות חלום עדין בהקיץ

שהפך לסיוט נוראי

עד כדי אבדון

ואובדן

איך זה שיום כיפור היום ולא דיברנו מילה
והתייחסנו לא יפה התעצבנו וזרקנו קללה
לא אמרת את שעל ליבך אני לא ביקשתי סליחה
הוא אמר לי לא נורא תמיד יש את יום כיפור הבא אני איתך

(פלוטניק)

אי אפשר לביית חתולת רחוב

(הגם שרוצָה)

מי שרצה בי בערב
חזר בו עם עלות השחר

(ריטה)

אני לא רוצה לכאוב בשבילך

רוצה לכאוב בשבילי

איך את מגדירה אותי, שאלת.

הגבר שמזיין לי את החיים, תרתי משמע.

בדיעבד שמתי לב שלא נשמתי כלל

ואי אפשר בלי אוויר

לטווח ארוך

כל התקופה איתך התאפיינה בחוסר יציבות רגשית

אתה לא יודע את זה

כי אני לא סיפרתי ואתה לא שאלת

שום דבר טוב לא יצא מזה

גם שום דבר טוב לא קרה אחרי

רק לב שבור, פועם בעל כורחו, ומוח מסתובב בלופ של מחשבות

עדיין זוכרת את עצמי, פצועה ומדממת, בדרך הראשית מהים לביתי, מבלי שיהיה אכפת לך, עפעף לא הנדת

אתה חור שחור, שואב ולא משחרר

ואני מצטערת

ממש מצטערת

בעיקר על היום בו הכרתי אותך

אני רואה אור גדול ובוהק, זה לא אומר שאני בבית

אני רוקדת לצלילים יפים, זה לא אומר שאני נהנית

אני נותנת לך לזיין אותי במיליון תנוחות, לחנוק, לירוק, להשפיל

זה לא אומר