צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

-

לפני שנתיים. 19 בספטמבר 2022 בשעה 19:46

לא, לא מתאים לי להיות כה טיפשה

כאחת שיוצאת מנקודת הנחה שכולם משקרים

נאיבי מאוד מצידי להאמין שאני תמיד אהיה יותר מסתם זיון עבורך, כדברייך

וזה חייב להיפסק, האמונה המטופשת הזו שיושבת לי טוב טוב בתוך הראש

אז מעשנת עוד סיגריה בשביל הריאות

ושותה עוד כוס בשביל הכבד

אולי ככה זה ייפסק.

לפני שנתיים. 17 בספטמבר 2022 בשעה 21:20

הכל ממשיך כדי שלא נעלם

כדי שהשרשרת לא תישבר

ומה אם כל מה שצריך זה לפשוט ידיים לצדדים וליפול אחורה?

לפני שנתיים. 14 בספטמבר 2022 בשעה 21:21

רק רוצה להניח עליך את הראש

וקצת נעים בגב

הכל מתפורר

לפני שנתיים. 11 בספטמבר 2022 בשעה 20:35

כן או לא

שחור או לבן

מורכב אבל פשוט

קשה אבל קל

זה בעיקר מאוד מאוד כואב

ואין, אין באמצע

לפני שנתיים. 7 בספטמבר 2022 בשעה 8:59

ככה את רוצה שאני אזיין אותך? כן?

ואני, שהצוואר שלי מלופף בתוך חגורה ומתוח לאחור והפה שלי סתום עם כף היד הגדולה שלך, לא יכולה להנהן ולצרוח כן כן כן תזיין אותי ככה עד שאמות.

לפני שנתיים. 4 בספטמבר 2022 בשעה 15:47

עדיין חולמת ועדיין רוצה
כבר כמה שנים שהיא לא מרוצה
ויש לה הסכם עם עצמה
תמיד כשנשברת עולה לקחת אויר
ומי זה אמר שאישה לויתן זה דבר לא שביר

 

(עברי לידר-אישה לויתן)

לפני שנתיים. 3 בספטמבר 2022 בשעה 20:55

יש משהו לא פתור בנתק הזה שכפיתי עלינו

הלבד הזה שגזרתי על עצמי, גם כשהיינו ביחד

ראיתי אותך, שמעתי אותך, הרגשתי אותך

הרגשתי אותי.

אבל זה לא יכול היה להיות אחרת

הכל, הכל היה עוצמתי מכדי להכיל

הייתי חייבת לברוח בשבילי

הייתי חייבת לברוח בשבילך.

לפני שנתיים. 2 בספטמבר 2022 בשעה 16:08

לשבת איתך, בחושך מול הים

לשמוע את הגלים ולשתוק

מפעים.

כך אמר ג.ק. אי שם ב-2005.

 

מאז לא שתקתי, אלא לבדי.

לפני שנתיים. 1 בספטמבר 2022 בשעה 18:50

-איפה את רואה את עצמך בעוד חמש-עשר שנים?

-מתה. בלי דרמות. פשוט כזה. בשביל שהכל ייגמר.

לפני שנתיים. 30 באוגוסט 2022 בשעה 18:52

היה לי זיון טוב

אבל מיותר