בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

-

לפני שנתיים. 3 בספטמבר 2022 בשעה 20:55

יש משהו לא פתור בנתק הזה שכפיתי עלינו

הלבד הזה שגזרתי על עצמי, גם כשהיינו ביחד

ראיתי אותך, שמעתי אותך, הרגשתי אותך

הרגשתי אותי.

אבל זה לא יכול היה להיות אחרת

הכל, הכל היה עוצמתי מכדי להכיל

הייתי חייבת לברוח בשבילי

הייתי חייבת לברוח בשבילך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י