-

לפני כמה שנים, במהלך הפסקת רכיבה מאחוריי הבחור עם ה-GS, פגשתי באקס הרשמי האחרון שהיה לי. נפרדנו ב-2018 בשברון לב גדול, לפחות מהצד שלי, אולי גם לו היה לא קל. הוא היה עם מנשא ובתוכו תינוק ולידו, אני מניחה, אשתו. שמחתי לראות שהוא התקדם למקום שאני לא רציתי ובעיקר לא יכולתי לתת לו, גם לא לאף אחד אחר.

כפועל יוצא, נחמד לראות כל אחד שהתקדם הלאה ממני למקום מוצלח יותר.

מקווה שהנוכחי שגורם לי לשנות דפוסי התנהגות מסוימים ברוך וקושי בו זמנית, יימצא בי מספיקה וראויה, בינתיים זה הכיוון. וטוב לי.

אהבתי לשכב על הבטן כשזיינת אותי בכוס, העליונות שלך עליי, הכובד, להתרסק קטנה מתחתייך, להיחנק בידי האמה שלך.

בתחת, זה כבר סיפור אחר. לשכב על הגב, להניח עליך את הרגליים כשעמדת מולי כששנינו יודעים שתכף יכאב לי ואני אבקש שתפסיק ואני אבקש לאט ואני אנסה לברוח אבל במבט אחד השתקת אותי וכשהתחלתי גם ליהנות חנקת אותי ולא הרפית.

ביקשתי שלוש פעמים סליחה, בפרק הזמן הקצר שבו קמתי מהמיטה, התלבשתי ויצאתי מהבית. לא רציתי לפגוע, אבל יותר מכל אני לא רוצה להיפגע. לכן לא היתה לי ברירה אלא ללכת. דווקא כשהכל מושלם.

כשטוב לי, הכי רע לי.

באינטרוספקציה עמוקה מאוד, אני יודעת שמגיעה לך יותר. ברטרוספקטיבה - ככל שאני יודעת, ואני יודעת לא מעט - תמיד אחריי הגיעה טובה יותר.

כך שאני מכשירה את הקרקע.

מפעם לפעם הדרופ עמוק יותר. אני מנסה להניח אצבע על הנקודה ולהסתכל עליה מלאה ושלמה, אבל היא חמקמקה, מורכבת מהמון נקודות זעירות שקצת קשה לאחוז בהן יחדיו. אני רוצה להגיד שכמות האלכוהול שצרכתי משפיעה, אבל כשאני מנתחת לאחור זה לא בהכרח נכון. בכל זאת אני מוצאת את עצמי בסיטואציות מסוימות, שלא ממש קשורות אחת לשניה אבל יש להן מן מכנה משותף, מתעמתת עם ספק זכרונות ספק חלומות שעולים באוב באופן חסר שליטה ומטלטלים אותי ברמה המנטאלית-קיומית. פשוט ככ הרבה קרה, עד שכבר בא לי להגיד שכלום לא קרה. לא חדרו, לא פגעו, לא שיקרו, לא ניצלו, לא קיללו ולא הטריגו. הכל באמת נפלא. יש המון דרכים לתאר אותי, נאיבית זו לא אחת מהן. לכן אנשים שמשקרים ופוגעים באופן כמעט דיפולטיבי, כבר לא מאוד מרגשים אותי. אבל דווקא אלו שהשקר מפיהם כה לא צפוי, ברוב נאיביותי, משאירים אותי פעורת פה.

וטרינר מזריק פיטוצין לסוסה אחרי לידה; עובד אחד מעמיס ערימות של חציר משומש לתוך שק יוטה לבן; סייחות רצות במגרש; מפרזל מאזן פרסות בסוסה שגדלה; עובד שני מתקין הובלס לסוסה עייפה; ואני, בחדר מתחתייך, מנסה לצרוח שאני הכלבה שלך.

אני לא מעניינת אותך בזמן שאני שוכבת על הגב ואתה מזיין לי את הפה כאילו היה כוס. גם לא בזמן שאני עם טוסיק למעלה וציצים צמודים למזרון ואתה מרחיב לי את הכוס ומשאיר קרעים לימים הבאים.

המומה. שכבתי שם המומה, עישנתי שם המומה, התלבשתי שם המומה, יצאתי משם המומה, עליתי הביתה המומה, התקלחתי בבית המומה, נרדמתי בבית המומה, התעוררתי בבית המומה, הסתובבתי בחוץ המומה.

מהוממת, וזה לא עוזב אותי.

בשניה אחת הכל מתהפך, בדיוק בדיוק כמו כל הבעת הפנים שלך. מפחדת כמו שהרבה זמן לא פחדתי.

שרמוטה. מנוצלת. משומשת.