-

ככל שיפה מבחוץ

כך רקוב

שבור

מרוסק

בפנים.

כשאף אחד לא מאמין בך

את מפסיקה להאמין בעצמך

וכשמגיע רגע מסוים שניתנת לך היכולת להוכיח את עצמך

את בוחרת ללכת אחורה כי את בטוחה שאת לא מספיק טובה.

אבזם החגורה צובט העור סביב הצוואר

אצבעות חודרות עמוק לגרון

דמעות יורדות וטונים עולים

עייפה.

נמנעתי מלהיכנס לסיטואציה הזו כשאתה בסיטואציה משלך עם אשתך

ובכז מצצתי לך באוטו לאט וארוך, לא כל כך רציתי שתגמור וזה באמת לא היה אפשרי שלא תדפוק אותי

אז עלינו אליי חצי עירומים, רצנו במדרגות מצחקקים ומחכים שהזין שלך יינעץ בכוס שלי

ומאז כשאתה מזיין אותה, אתה חושב עליי

סעמק.

אם

תדפוק בדלת ואפתח אותה בהפתעה גמורה אל מול נוכחותך

אז

כף יד שמאל על מרפק ימין דוחפת את האצבעות עמוק ככל שאפשר

בתנועות קצרות ומהירות אני דופקת את עצמי על האצבעות שלך

אני עירומה ואתה לבוש

והמבט שלך בתוך העיניים שלי

וככה בא לי להישאר לתמיד.

אני מגיעה בחיוך

וחוזרת בוכה.

אף פעם לא להיפך.

אין לך את הכלים להרוס

עונג ויופי

ואת האבדון המחייך בחושך

גם לעוצמי העיניים.

ידך המלטפת

לא תידום לעולם

רק כאב

פעימות לב וטעם דם.

יודעת מה נותר

אך תאמרי שלא

שאת לא בוטחת במוות

לכן את נותרת כאן -

כמו אבן מתפוררת אט

גם את.

את זוכרת

את המוות

את הרגש המנוון.

אני לא אתנגד שתשכר אותי ותביא כמה חברים שיקרעו אותי במכות

הכי קל להיטפל לחלש ממך

לפעמים אני שוכחת שהייתי חלשה פעם

מגיע לי למות

אבל מי שמת זכה (בעיניי)

לכן מגיע לי להמשיך לחיות ברע.