|
|
|
בהמראה ביקשתי משניכם דבר אחד - ״תשמרו שהסטלה שלי לא תחלוף״
רציתי במשך שלושה ימים לשכוח איך קוראים לי
שתעשו בי שפטים וכאבים וצרחות וסדום ועמורה
ושניכם חייכתם בשקט, בנחיתה למינוס ארבע מעלות
ואני כאבתי ונפערתי ובכיתי ונקשרתי וצרחתי ונדפקתי ומצצתי והוזניתי וזחלתי והשפרצתי וגמרתי והתחננתי
שכחתי מי ומה אני
השכרות זרמה בי, ביחד איתכם, בתוכי, עמוק
ולא היה לי קר ולא היה לי חם
רק נעים בגוף ופועם בלב ומשחרר בראש.
מלקקת זיעת בית שחי בטעם חילבה
פותחת פה גדול ליריקה בטעם גת
(בולעת זרע בטעם מלוח רגיל)
היו ימים.
(שחורים)
וחזרתי לרעוב...
עד שיכאב
עד שיכאב באמת.
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.
את מספר החדר שלך במלון ידעתי בשל נסיבות מבצעיות, כמובן
מה שלא מנע ממני לעלות שש קומות ברגל לשם ההכנה המנטאלית, לפתוח את הדלת ולחכות ישובה על הברכיים לצד המיטה
ציפיתי לרגע שבו תיכנס ותופתע מנוכחות גופי העירום
אני לא ציפיתי לגמור לך על הרגל ולהישלח לדרכי.
זה שאת מרגישה משהו
לא אומר שהצד השני מרגיש כמוך.
וממש לא משנה כמה תבכי.
לא להיות טיפשה.
איזון זה חשוב.
תתפוס בקוקו, תלפף סביב כף היד
תטיח מצח בקיר
גם צד ימין
וגם צד שמאל
מספר זהה של פעמים.
לאחר מכן
תבעט לי חזק במצח, או במה שיוותר ממנו
עם השפיץ של הנעל
כדי שהמרפס יידפק בחוזקה כנגד הקיר
ואולי גם האף יישבר, אבל תזכור, צריך זווית אחידה.
שקט
ניקיון
לבד
בתום שנה של פוגרום.
מתאזנת.
חסדים קטנים
חטאים גדולים
הכל מתרחש.
בין אם אגיד את זה בקול
ובין אם אשתוק.
