בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

-

לפני 4 שנים. 8 במרץ 2020 בשעה 19:13

אין לך את הכלים להרוס

עונג ויופי

ואת האבדון המחייך בחושך

גם לעוצמי העיניים.

ידך המלטפת

לא תידום לעולם

רק כאב

פעימות לב וטעם דם.

יודעת מה נותר

אך תאמרי שלא

שאת לא בוטחת במוות

לכן את נותרת כאן -

כמו אבן מתפוררת אט

גם את.

את זוכרת

את המוות

את הרגש המנוון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י