-

אני ממשיכה יום ולילה ויום ולילה

כשהרצון שלי מזוקק לדבר אחד פשוט

ואני מבינה את זה בכל נקודת זמן - כשאני יושבת במרפסת עם סיגריה וכשאני מוקפת באנשים שהפיות שלהם זזים ואני לא באמת מקשיבה למה שאומרים וכשאני מתקלחת וכשאני קוראת ספר והעיניים שלי מרחפות מעל המילים הכתובות שלא נקלטות, וכשאני מזדיינת וכשאנשים מעלים את עצמם באוב בזיכרונות שלי וכשהמחשבות כל הזמן מנקרות בתוך המוח ולא מרפות

וכבר די

אין לי כוחות יותר

ובכז אני ממשיכה כאילו היקום כולו תלוי רק בי ובפרצוף המאופר שלי ובשיער האסוף שלי ובחיוכים המזוייפים שלי

תמותו כולם או שאני אמות

מה שיגיע קודם

רק שיגיע משהו כבר.