לפני 9 שנים. 13 בפברואר 2015 בשעה 18:18
אני אוהב מפגשים ראשוניים וזרים. המסתורין והזרות מעוררים אותי לחיים.
פתחת את הדלת כשאת במצב בדיוק כמו שדרשתי– לגופך תחתונים בלבד ואת עטופה בחלוק. ענייך מכוסות בבד . אני לא רוצה שתיראי אותי. לא רוצה שתקשרי אלי. את משמשת כגוף פיזי וכאכסניה לתשוקות שלי – לא יותר מכך. אין לך זהות וייחוס.
אני מרגיש הלומות הדם שרץ לי בגוף. את ההתרגשות של לפני. מכיר את הנעימות שמתפשטת לי בגוף לקראת הפגישה עם גוף חדש. מה מסתתר מאחורי החלוק ? איך ארגיש עם זה ? עד כמה ימתחו הקווים האדומים שלי היום? היכן את היום?ולאיפה אקח את המפגש הזה היום ?