רבים מאיתנו רגילים לחשוב על המושג " פוטפטיש" כעל פטיש גברי. על נשים ברגליים מטופחות, אולי עטופות בגרביונים מושכים, פגשתי גם כאלה שהייתה להם משיכה מטורפת לגרבי נשים ולנעלי עקב משומשות וחדשות.
הצליל של רגליי גבר צועדות, הריח שלהן כשהן נצמדות לפנים שלי או מונחות על החזה שלי.. מצליח לגרום לגוף שלי לבגוד בי. אני לא מצליחה לחשוב על כלום באותם רגעים.
מאז גיל 16 המתוק , אני מוצאת את עצמי מפנטזת הפוך . בימים ההם עוד התביישתי בכך, שמה שבונה לי את הריגוש ממין הוא המבט המושפל , לא לרצפה אלא דווקא.. לנעליים של הגבר ויותר מכך, לכפות רגליו היחפות.
גם לאחר הכניסה לעולם הבדסמ, בגיל 20 , לקח לי זמן להתוודות בפני גברים שהייתי איתם על החיבה הזו שלי. הסוג הזה של התודה וההערצה שיש לי אליהם כאשר הם מוכנים להקריב בשבילי את מרכז העצבים של הגוף שלהם , ולתת לי את הזכות להכיר אותם מלמטה. באמת מלמטה. לשטוף, לעשות מסאג', למרוח קרם רגליים, לשייף, להריח, לנשק, ללקק... ולא ממקום מושפל. זה האפטרקייר הקטן שלי שהוא גם המחווה שלי כלפיהם. והיום גם אני יודעת להגיד - הפטיש שלי.
הפעם הראשונה התרחשה בחדר בדירת השותפים של אחותי. הכרנו כאן, באתר, ואני זוכרת שמאוד התחברתי לכתיבה שלו. הוא קשר את הידיים שלי עם שקית זבל שחורה. ישבתי עירומה על הברכיים שלי לידו על המזרון שלו והבטתי עליו דרוכה. הוא שכב על המיטה והביט פעם בי, פעם בספר שקרא. הוא דרש שלא אסיר את מבטי ממנו, אבל הוא היה יחף והיו לו כפות רגליים רכות, לבנות. היה לי קשה. לא תמיד הצלחתי לציית והוא תפס אותי כמה פעמים .
" אז את לא כזאת צייתנית כמו שאת אומרת אה ? "
הסמקתי ושוב הבטתי לעבר כפות הרגליים שלו.
" תסתכלי עלי " , הוא אמר בשקט סמכותי כזה ומייד נעצתי בו מבטי. " אז את אוהבת את הרגליים שלי אה ? " ואני הנהנתי . הוא הניח את הספר בצד על השידה . מבחינתי זה היה אישור. ניסיתי לרכון אליהן ואז גם גיליתי שהוא גמיש מאוד, לא הצלחתי להגיע אליהן.. זה הוציא אותי מדעתי. הסתכלתי עליו בסימן שאלה.
" את רוצה אותן ?"
לא עניתי לו . הלב שלי התמלא בדמעות ובודדות מהן פרצו החוצה מבעד לעפעפיים שלי. הנהנתי במקום.
" תתאמצי.." הוא לחש.
התאמצתי, הייתי ילדה טובה. קיבלתי את מה שרציתי, לצערי לא להרבה זמן כי גם הוא היה ערום ובדומה לי , הוא גם התחרמן ממש ולא היה מסוגל לעצור את עצמו. הזכרון שנשאר לי מהרגע הזה הוא עצום .
ומאז נשארו לי עוד הרבה זכרונות טובים מדומים נוספים שפגשתי. עולים בי רגשי נוסטלגיה ואני צריכה לעשות פוסט מרוכז בנושא.
המשך יבוא..