איזה מזל שלא היתה קורונה כשהייתי צעיר יותר.
אני תוהה אם זה מזל או שכל ששרדתי עד היום.
רואים עלי את ה5 שנים האחרונות? כי עוד היו מבקשים ממני ת״ז בשביל לקנות סיגריות וזה פתאום נפסק.
למה אני נעשה רק יותר ויותר חרמן עם הזמן?
להימלאיה כבר לא אגיע.
אני עדיין יכול לעשות רישיון טיס.
מי שנראה מאוד צעיר לגילו, צריך לקבל חריגה מגבולות הגיל שמישהי מציבה.
איך כבר עברו 35 שנה? טוב בעצם הזמן טס שנהנים...
אני יודע שאני בוגר, אבל מתי ארגיש את זה מבפנים?
זהו השנה אני מפסיק לעשן.
יהיה לי ילד מתישהו?
צריכים לחוקק חוק שכל מי שסוגר עשור בחייו צריך לקבל מענק חיזוק, משהו סימלי שיהיה למה לחכות.
הזמן הוא יחידת מידה או שמישהו יגלה בעתיד שזה אלמנט מוחשי שניתן לכיפוף?
מה שהכי מדהים אותי זה שעדיין אין לגליזציה.
טוב אחד הכלבים שלי הפליץ כרגע וגמר לי על ההירהורים.
זה בטח סימן להכנס להתקלח
ביי יומני היקר
