דוגי סטייל

מאלף את הסוררת

בדמות שונה כל פעם,

בין אם היא חמה ובוערת

או הקרירה באדם,

תמיד יפה וריגשית

אחת ויחידה בפרטיה,

נלחמת על האור

עם כיסוי על עינייה,

פורש שבילי הבנה

פותח דלתות של תקשורת

היא תלך לאן שבא לה

הסוררת, הכלבונת.

ובלילה

שם לה קולר ומוליך בביטחה

נותן לה חופש עד הזריחה

לסמן טריטוריה על שקר לבן

להריח פינות ולזרוע פורקן

להיות שם במלוא הדרה

חושפת שיניים וגם נשכנית לא קטנה

ובבוקר

שוב מכניס אל הכלוב

מחבר רצועה לקולר האילוף

שם את הגבול והיא בטירוף

נותן לה פקודה ואסור לה לשבת

משפילה מבטה ערמומית וחושבת

נלהבת בתוכה כחתולה מרוגשת

בחושך מנטלי איתי משחקת

ברוגע בנאלי להתפרץ מאיימת

וברגע אחד שאתה לא שולט

במודעות מלאה

היא האמת.