דוגי סטייל

מדברים בצ'ט, שיחה אש.

עוברים לטלפון אחרי כמה דקות ומדברים עד השעות הקטנות,

למחרת זה כבר כמה טלפונים.

רצינו להיפגש כבר בשישי, אך לא יצא.

מדברים גם בשישי, עד הלילה, ואז.... שקט.

עד אתמול לא דיברנו.

חצות, היא מתקשרת... מפתיעה ללא הכנה מוקדמת.

היא: "התגעגעת?"

אני: "בטח... אבל איפה נעלמת?"

היא: "אני טסה לאמסטרדם לבדי בסוף השבוע... תתגעגע?"

אני: "שמעי לא דיברנו איזה יומיים כזה... מה קרה?"

היא: "מה? דיברנו היום מה קרה לך...."

אני מתחיל לחוש בהזיה "הא?"

היא: "סיפרתי לך שנפלתי היום ולקח אותי אמבולנס ובלה בלה בלה... ואז התעוררתי בבית חולים והתקשרת אלי כשהתאוששתי"

אני בתוך הזיה "שמעי... לא נראה לי."

היא: "מה?! דימיינתי את כל זה?!"

אני: "אמרתי לך שנעלמת לי ליומיים בתחילת השיחה..."

לוחשת לעצמה "מה אני לא מאמינה מה מה, רגע מה..."

ניתוק.

חסמה אותי.

כולכן שבורות.