דוגי סטייל

אז מה הקטע איתה?

זה טוב זה רע?

אני אוהב רגעים מביכים,

זה גורם לי להרגיש חי.

לאחרונה גם הבנתי שזה חלק מאוד גדול בפטיש שלי, מחרמן אותי להיות מובך.

אני אוהב לפחד,

ללכת אל אותם איזורי טאבו,

לדבר ללא מחסומים,

להציף את הרגע באמת פולשנית.

אני הולך נגד הפחדים, כי אני אוהב לפחד.

לפחד ולמבוכה יש קשר מסוים,

כשזה קורה אני מסתכל בעיניים,

שותק ומאריך את הרגע,

שם האמת בוקעת,

מתפרצת בשקט מופתי,

האמת האבסולוטית.

הרגע שבו אני חי

מתעצם.