הכאב הגדול הוא לא ההשפלות, הירידות,
לא החגורת צניעות
לא כל זה
--
הכאב הגדול זה שלא מתיחסים אליך
שלא רואים אותך
הכאב הגדול הוא לא ההשפלות, הירידות,
לא החגורת צניעות
לא כל זה
--
הכאב הגדול זה שלא מתיחסים אליך
שלא רואים אותך
זה מוזר לצאת כל כך מובס, גמור, חלש מסשן עם קארין
וגם להנות מזה
אבל זה גם משפיע לי על החיים בחוץ
רותם אוהבת שאני יורד לה, אוהבת להשפיל אותי, שאני לא אגמור
היא במרכז -
אבל חשוב לה שאני אהיה מושפל זה מגרה אותה
--
אצל קארין זה סיפור אחר
קודם כל, אי אפשר לעבוד
עד שאני לא אתחנן, ואבכה, עם דמעות, היא לא תתרטב אפילו
--
היא נתנה לי לבדוק את זה וזאת אמת
היא (כמעט ו)לא מתרטבת מכלום - ולא משנה מה אעשה
--
רק שאני ממש כאוב
ובוכה עם דמעות
ומתחנן
ואז היא תיקח דמעה שלי, תמחה אותה עם האצבע שלה (ולפעמים תיקח את שלי) ותכניס לכוס שלה
זה מרטיב אותה
זה כואב (מכל הבחינות)
ומאוד מגרה
--
הסשנים של כל אחת מהן מתחילים שונה
קארין, שולחת אותי קודם כל לאונן, ולגמור. לפעמים היא מוכנה שאגמור עליה, על הרגל לפעמים סתם
ואז שולחת אותי להתקלח
ואז שוב בודקת אם אני יכול לעמוד
ואם כן, שוב שולחת אותי לאונן
ונדיר - זה יכול להיות בפעם השלישית
--
ככה מתחיל הסשן, שאני עייף, "גמור" ועכשיו יכול להתרכז בכאב ובא
--
היא כן אומרת לי שהיא נמשכת אלי לגוף שלי, אבל הזין שלי הוא לא העניין בשבילה
העניין בשבילה שאהיה גמור, ומותש - וזוהי התחלה טובה לסשן איתה
זה נכון שאובייקטיבית ביני לבין קארין (24) יש כמה שנים לא דרמטיות
אבל זה עדיין מוזר שמישהי צעירה ממני בכמה וכמה שנים תשלוט בי
ותפיק ממני כאלה כאבים והשפלה
וכאבים
וכאבים
זה מוזר להגיד את זה ככה, אבל קארין הרבה יותר מתעניינת בי מרותם
הגמירה של קארין הרבה יותר תלויה בי (מצחיק לכתוב את זה ככה).
קארין מתחילה להתגרות שאני מתחיל להשבר
שאני מתחיל לרעוד, לבכות,
קארין מתחיל להתרטב שאני נגמר וחלש
רונית, החברה של רותם, ביקשה שאקרא לה פה קארין, ומעודדת אותי לכתוב עליה
וזה מה שאעשה
רותם זה דבר אחד, ורונית זה דבר אחר.
רותם נהנית מהמשחק, רותם נהנית שאני מענג אותם רותם זה עולם אחד
--
רונית רוצה רק להכאיב,
ובמיוחד להביא אותי לבכי
זה מה שמדליק אותה
-
רותם רוצה שאני אסגוד לה, שאוהב אותה (ואני אוהב אותה בכל ליבי)
רונית רוצה לשבור אותי
שאגיע לקצה
--
וזה קשה לי עם רונית
בסוף גם מגרה
אבל מאוד קשה להיות כל כך מחורר (אנאלי)
כל כך כאוב
כל כך מושפל
-
וכן זה מגיע בסוף לבכי
ובתכלס מזה היא גומרת
שהיא מצליחה לשבור אותי
רותם שאלה אותי על חברה שלה (אקרא לה רונית) ומה דעתי עליה וכד'
אז התברר שרונית, שיודעת על הקשר המיוחד שלנו, ביקשה אותי כמתנה ליום ההולדת.
היא מתה לזיין גבר, והחבר שלה לא מוכן בשום פנים ואופן.
כאשר רותם "ביקשה ממני רשות" לתת אותי במתנה, הבנתי שיש פה משהו שונה מהרגיל - זה משונה שרותם לא מניחה שהכל בסדר
קצת קשה לי לכתוב את ההמשך - אבל אכתוב אותו יותר מאוחר
אנשים חושבים שהתמכרות לאהבה, למין, למגע - זה דבר פשוט
אבל זה לא
זאת מעין תשוקה כזאת, שאתה לא באמת יכול להסביר אותה, להיות עם רותם
"להצמד אליה"
לחבק אותה
"לינוק ממנה את האהבה"
לעשות כל מה שהיא תרצה, כי היא במרכז
זה הרבה יותר מסאב ודומית,
זה הרבה יותר ממין ותשוקה
זה אפילו יותר מאהבה
--
המוזר הוא, או אחד הדברים המוזרים
שאני לא היחידי
יש לא מעט גברים שרותם עושה להם את זה
אולי זה כישרון שלה
ופה אני שמח שהיא בחרה בי
להיות האחד (גם אם לא היחיד)
וזה לא מילים ריקות
של "גבר מאולף"