מעמד חדש

אני מחשיב את עצמי כקולט אנשים

אבל את איריס לא קלטתי - 

או פן מסוים שלה לא קלטתי

 

אנחנו הכרנו לפני עכשיו

במשך תקופה

היינו בחברה ביחד

(היא ובעלה עם הזין הקטן)

ועשינו סקס כמה פעמים

"במסגרת" המסיבות

 

עד הפעם ההיא, שכתבתי עליה

שהיא חיבקה אותי מאוד

 

לא נתתי לה הרבה משקל

ובטח שלא קלטתי את הראש המשפיל שלה

 

או שהוא לא היה, או שהוא היה חבוי

או שהוא היה ולא קלטתי אותו

כי הוא לא עבד לכיוון שלי

 

איריס

היא ממש סדיסטית

ונהנית מהשפלות

ולא שזה רע

אבל ההשפלות שלה הן מתוחכמות כאלה

כאלה שבאמת משפילות

הרבה מעבר למקובל - שלי

היא קולטת דבר נפשיים

פסיכולוגיים

ומשתמשת בהם

 

לא אומר את זה לרעה

למרות שכרגע אני דיי סובל מהם

 

במפגשים בטנטרת הסאנאצירי יש כל מיני כללים

(מדהים כמה)

-

אחד הכללים, שהוא תופס גם לקבוצה האישית של המתחילים (כמוני)

וגם במפגש השבועי הכללי (כמו מסיבה)

 וזה כללי, שבאופן מוזר, תופס לרוב המפגשים עם גברים ונשים בטנטרת הסאנאצירי

 זה שהגברים המתחילים לא מכונים בשמם. 

 

כאילו שבשלב הזה, אנחנו מוותרים על השם שלנו

 

קוראים לי הבן זוג של איריס

או הרכוש של איריס

או לפעמים הסאב של איריס

(לבחירתי)

 

ובמפגשים בקבוצת הגברים לפעמים אנשים קוראים לעצמם - בשביל לקצר

רק השם של בת הזוג שלהם או החונכת שלכם

כלומר לפעמים במקרים האלה קוראים לי איריס

 

(למעשה לא איריס, אלא השם האמיתי של איריס)

 

-

אם אני מבין נכון, אחרי שנחזור לשם שלנו (150 יום של לא לגמור + עוד כמה דברים)

נוכל גם בשלב כולשהו לקבל שם סניאסי

 

-

בכך מקרה, 

בהתחלה זה היה מאוד מוזר

מאוד

 

לכל דבר יש להם הסבר, 

 

אחרי המוזר

זה היה משפיל

ועכשיו, זה כאילו מי שאני

 

וזה גם מוזר, גם משפיל, וגם ממש בסדר

 

ימים מאוד מוזרים. 

מצד אחד יש סביב הרבה סקס, מיניות, מטבע הדברים של חבר בטנטרת הסאנאצירי

מצד שני, בפועל, אני עושה מעט מאוד סקס

ורק עם איריס. 

וממש רק עם איריס

 

--

בכל המפגשים השבועיים, 

איריס עומדת על כך שאני אהיה רק איתה

ואם אני מסתובב, בקבוצה, בזמן שהיא "עסוקה"

אז אני בחגורת צניעות, ומה שמותר לי לעשות ממילא הוא מעט מאוד

(לאיריס, כבת הזוג שלי, בטנטרת הסאנאצירי יש יכולת החלטה/תמרון

מסוימת של מה אני יכול לעשות ועם מי

 

--

הסקס עם איריס, בערך פעמים בשבוע הוא מאוד מרגש, מלהיב

והבכי לא עובר לי

ומצד שני, זה גם לא מספיק לי מבחינת סקס

(ואני לא חושב שזה קשור לזה שאסור לי לגמור).

 

--

אפילו עם קארין, איריס לא מסכימה שאהיה בסקס משמעותי

ובטח שלא עם מישהי אחרת 

--

זה מפתיע

עד היום איריס לא נראתה לי סדיסטית במיוחד

ובטח שלא מונוגמית

-

זה שלה, לאיריס,

מותר לעשות סקס כרגע בלי הפסקה

זה מבאס אותי (במובן שלא מרשה לי)

יש לה את בעלה, ואת הגברים החופשים בטנטרת הסאנאצירי

ומידי פעם אני שומע על עוד משהו

ועל מגע מסוים עם נשים, 

-

בקיצור, חוסר שיוון

מבאס

 

תאורטית, יש לי אפשרות עוד שבועיים 

לעבור לאחריות חונכת - ולא להיות בזוגיות 

ומי יודע מה זה יגיד

 

או לדבר עם קארין - שהיא הרבה יותר נוחה - עם כל החסרונות 

אז אני עוד לא בשלב הפתרונות

אבל כן בשלב הקיטורים או ההתבאסות

 

איריס הבת זוג שלי בטנטרת הסאנאצירי מחזיקה אותי קצר

זה לא פשוט לי. אף פעם, לא עם רותם ולא עם קארין בנות הזוג הקודמות המשמעותיות שלי בקשרים הבדסמים לא החזיקו אותי קצר. 

--

 

ביום שבת, רציתי להפגש עם מישהי שהיה לי איתה משהו בעבר)

ודיי היה ברור, שזה יכול להתפתח למין

(אולי דיי בטוח). 

 

כמו שמקובלת בטנטרת הסאנאצירי ובכלל בזוגיות שלי

אמרתי לאיריס עם זה בסדר

 

להפתעתי קיבלתי לו

(למרות שאיריס נשואה, ויש לה את כל המין שהיא רוצה)

 

היא אמרה לי שמבחינתה

וכמו שמלמדים בסאנאצירי 

הגבר צריך להיות עם אישה אחת

וזאת היא כרגע

 

והיא לא מוכנה לקחת סיכון, שאהיה עם מישהי אחרת

ובטח לא מחוץ לסאנאצירי

היא לא רוצה לקחת את האפשרות שאני אגמור

ואחזור לאחור במעמד. (כבר 61 יום שלא גמרתי). 

 

וגם היא תפגע מזה. 

 

--

וואו,

התשובה שלה ממש הפתיעה אותי

העליבה אותי

אפילו פגעה בי

 

לא פשוט בשבילי

 

מוזר שלא עשיתי קודם

 

היה צריך להיות כתוב

שייך ל

טנטרת הסאנאצירי - זה אולי קודם כל

איריס המרגשת והאוהבת ותודה על קיומך

 

ועדיין גם עם קארין המיוחדת 

(לא עברתי דירה)

 

אבל אין מקום לכל הכיתוב

הנושא של איכויות גבריות ואיכויות נשיות בטנטרת הסאנאצירי היא משמעותית

כמובן שלכולנו יש איכויות גבריות ונשיות (אצל נשים וגברים)

אבל במיוחדת בהתחלת החניכה,

יש דגש ומבט נוסף על האיכויות הגבריות שנמצאות בתוכנו

הגברים

-

 

הגישה בתחילת החניכה שלנו, הגברים בטנטרת הסאנאצירי , 

היא להתוודע לרגשות התחרות, המעמדיות, הכוחנות

ה"מי יותר טוב", "מי יותר חזק", "מי יותר נחשב" וכד'

לגרות את הרגשות האלה, 

לתת להם לצוף למעלה

 

ואז לראות איך האנרגיה המינית שלנו (שאנחנו לא גומרים)

תגיב לזה, ותשתנה

או מה יקרה לה

 

(הכל בכפוף לזה שאני מבין נכון את הפילוסופיה)

 

--

במפגש הקהילתי אתמול

איריס, ישבה על הספה

התנשקה עם אחד הגברים החופשיים

 

הם התחילו להתמזמז ממש קשה

 

אני רציתי ללכת משם, אבל איריס השאירה אותי לידה בספה

מהצד השני, 

 

היא שמה את היד שלי על הירך שלה

ואני הרגשתי את הרטיטות וההתרגשות שלה

מכל מה שקרה עם הגבר הזה

 

ראיתי איך הרגשות שלי גואים

איך אני מתעצבן, מקנא בו

כועס עליו

וממש רציתי לרגע להרוג אותו

להעיף אותו משם

 

בשלב מסוים, 

שירית,  "הכוהנת הראשית"

כנראה קלטה מרחוק את הסיטואציה

ובאה ולקחה אותי משם

(לשירית יש הרבה סמכות גם בהתכנסויות הקהילתיות)

היא דיברה אתי שאוציא את הרגשות

 

ואז היא נישקה אותי נשיקה ארוכה בפה

(זה היה מבלבל מאוד)

 

והכניסה יד לזין שלי

שלא עמד באותה שנייה מרוב שהייתי נסער ממה שהיה קודם

ומופתע ממה שהתרחש עכשיו

 

וברגע היא העמידה אותו

 

שירית הנחתה אותי 

להחזיר את הרגשות קינאה שלי לשם

למיניות, לזין

ואז לראות מה קורה

 

אחרי זמן היא החזירה אותי לאיריס

שכבר ממש הזדיינה עם הגבר החופשי

הושיבה אותי ליד,

חיברה יד שלי ליד של איריס

שארגיש אותה ואתעל את זה למיניות

 

זאת הייתה חוויה קשה ועוצמתית

 

שירית גמרה (הגבר החופשי ואני כמובן שלא)

ושנינו ישבנו לידה בעודה נרגעת

 

הוא שם את הראש שלו על הירך שלה, להרגיש אותה

אני שמתי את היד שלי ביד שלה

 

וראיתי איך האנרגיה המינית שלי משתנה

ומתפרקת בצורה שונה

לרגע אפילו חיבבתי את הגבר הזה

שגרם לה כל כך הרבה עונג

 

 

 

מעמדות אצל גברים, זה משהו חזק בטנטרת הסאנצירי - לפחות בכל התקופה הראשונה

 

גברים חופשיים, הם גברים שיכולים להיות שלא בזוגיות ובלי חונכת.

 

לרוב זה גברים שלא גמרו (ולא שפכו) שנה לפחות (יש יוצאים מן הכלל), 

וכאלה שעברו כמה מבחני זיקפה ועוד כמה תנאים. 

 

(למעשה יש להם אפשרות לגמור פעם בשנה בפסטיבל הקיץ או בטקס הסתיו)

 

--

הגברים החופשיים, נחשבים לחופשיים לא רק בגלל מבחן הגמירה, ומבחן הזיקפה (ואולי יש עוד כמה דברים)

הם נחשבים חופשיים בגלל שהשילו מעצמם הרבה דפוסים, ודברים פנימיים -

 מתוך העבודה הרוחנית והנפשית (והפיזית) על הגמירה

--

ברמה הפרקטית, (ותמיד זה גם החשוב - לי לפחות)

זה הגברים שיש להם את הרשות להיות עם נשים אחרות (כמובן בהסכמתן),

ונעים בהרבה מאוד דרגות חופש מיני בקהילה.

 

-

יש כמה כאלה בקהילה שלנו באזור המרכז, (לא הרבה), 

כשאכיר יותר,

או, מדויק יותר, כשאבין יותר

 אכתוב עליהם יותר. 

--

נהוג להגיד שלרוב לוקח כשלוש שנים להגיע להיות גברים חופשיים

(בשנתיים הראשונות הם גומרים יותר מפעם אחת בשנה - עד שמגיעים לשלב הזה)

 

ומטבע הדברים, יש הרבה קינאה, או הערכה או מה שלא יהיה,

מצידנו

בגברים החופשיים

כל הדברים שמתרחשים עם איריס 

(סביב הסקס)

הם שונים. 

--

כאמור אני לא גומר

57 ימים

-

היא מאוד נהנית שאני שוכב 

והיא מעלי

אני בתוכה

היא קצת עולה ויורדת,

וגם מגרה אותי עם הציצים שלה

-

 

והיא לוקחת אותי לסוג של קצה

של כמעט גומר,

ואני לחוץ מזה 

שלא לגמור

ואז היא עוצרת, מחכה

אותי זה מרגש ומאוד מלחיץ

 

וגם היא כמובן נהנית מהשליטה

 

-

המוזר/ מרגש זה

שכמעט כל האקטים המיניים שלנו

מסתיימים מזה שאני בוכה

(מהתרגשות או משהו אחר)

(לא מכאב פיזי)

 

וזה לא מה שקרה לי עד עכשיו

זה קורה

רק איתה

(כתבתי על הפעם הראשונה לפני כמה פוסטים)

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=75028&postid=1326209

 

יש פה כל כך הרבה האהבה

 

-

בהתחלה חשבתי שזה הציצים שלה

שהיא עולה אלי עם הציצים המיוחדים שלה

שנחים לי על הפנים

-

אבל גם כשהיא עלתה עלי

וישבה עלי

(וליקקתי אותה עד שגמרה)

גם אז בכיתי

--

יש משהו מיוחד באישה הזאת

ממש משהו מיוחד בה

ובאהבה שהיא נותנת

 

מה מפחיד בלכתוב על השפלה שעברת?

מה מפחיד אותי בלכתוב? מה יקרה הכי גרוע?

 

מצד אחד צורך עצום להמשיך ולכתוב ולשתף - (שגם אותו צריך לחקור - אבל אני מכיר אותו)

מצד שני משהו שעוצר אותי. 

 

יש השפלות בהסכמה ובתכנון. 

כלומר משהו שהוא בפנטזיה שלי, ואז אני מממש אותה

ואז זוהי השפלה אפילו מגניבה. 

 

יש השפלות שהן לא בהסכמה

שלראות אותן, זה יכול להיות מגרה

אבל בתכלס, מי שמשפילים אותו לא יהנה מהן

(ברוב המקרים)

 

ויש את ההשפלה שלי

שאני מתמודד איתה עכשיו

שמצד אחד היא בהסכמה 

(כלומר בסחיטה מסוימת - אבל כמובן שיכולתי שלא להסכים)

מצד שני, היא לא בפנטזיות שלי בכלל

 

אם הייתי רואה אותה על מישהו אחר

היו מספרים לי אותה

הייתי צופה בה

זה היה סבבה, מגרה לאללה

מאוד מאוד

 

אבל כשאני מושא ההשפלה..

זה סיפור אחר

משהו ש"יזכר לי"

משהו שבאמת משפיל אותי

מהחיים

 

זה סיפור אחר 

 

אז מה מונע מבעדי לפרסם פה את מה שהיה

אפילו שזה אנונימי

מעט אנשים פה בכלוב יודעים מי אני

ואלה שיודעים שמעו או ישמעו על מה שהיה

 

אז מה הסיפור שלי?

אני רק רוצה לכתוב שאני מאוד שמח שכתבתי את הפוסטים שכתבתי היום

קצת פחדתי לכתוב אותם

זה כאילו שאני לא עקבי עם החיים שלי

שהחיים שלי מופרעים מידי

משונים מידי

עם אישיות גבולית

 

וזה גם לא נעים שבחרתי בסוף ללכת לטנטרת הסנצורי

עבור כל מי שדאגו לי

 

אבל כן

זה החיים שלי

ואני עומד מאחוריהם