מה מפחיד בלכתוב על השפלה שעברת?
מה מפחיד אותי בלכתוב? מה יקרה הכי גרוע?
מצד אחד צורך עצום להמשיך ולכתוב ולשתף - (שגם אותו צריך לחקור - אבל אני מכיר אותו)
מצד שני משהו שעוצר אותי.
יש השפלות בהסכמה ובתכנון.
כלומר משהו שהוא בפנטזיה שלי, ואז אני מממש אותה
ואז זוהי השפלה אפילו מגניבה.
יש השפלות שהן לא בהסכמה
שלראות אותן, זה יכול להיות מגרה
אבל בתכלס, מי שמשפילים אותו לא יהנה מהן
(ברוב המקרים)
ויש את ההשפלה שלי
שאני מתמודד איתה עכשיו
שמצד אחד היא בהסכמה
(כלומר בסחיטה מסוימת - אבל כמובן שיכולתי שלא להסכים)
מצד שני, היא לא בפנטזיות שלי בכלל
אם הייתי רואה אותה על מישהו אחר
היו מספרים לי אותה
הייתי צופה בה
זה היה סבבה, מגרה לאללה
מאוד מאוד
אבל כשאני מושא ההשפלה..
זה סיפור אחר
משהו ש"יזכר לי"
משהו שבאמת משפיל אותי
מהחיים
זה סיפור אחר
אז מה מונע מבעדי לפרסם פה את מה שהיה
אפילו שזה אנונימי
מעט אנשים פה בכלוב יודעים מי אני
ואלה שיודעים שמעו או ישמעו על מה שהיה
אז מה הסיפור שלי?
