בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעמד חדש

לפני 3 שנים. 9 ביוני 2021 בשעה 21:31

הערום בבית, או יותר נכון הערום שלי בבית, עבר כמה וכמה גילגולים. 

זה מאוד היה תלוי באיך שרותם הרגישה בתקופה מסוימת. 

--

היום, זה איכשהו יותר גמיש. קודם כל זה מאוד שונה אם אני איתה או בלעדיה. אם יש חברים קשורים (לקטע) או לא. 

אולי אחרי שהלכנו לקצוות, מצאנו את הדרך המתאימה. 

--

אם אין הנחיות מיוחדות של רותם, אני פשוט עם בגדים, ורגיל בבית. 

כשהיא נכנסת הביתה, או יש לה שני סימונים, שאומרים לי להתפשט מהחלק התחתון שלי (מכנסים ותחתונים), זה או נשיקה במקום מסויים מצידה, או הרמה של הזרת שלה (מה שמבטיח שאני אהיה מאוד עירני אליה - שזה עוד יותר מחרמן אותה ).

-

לפעמים כבר כשהיא בדרך הביתה, היא רוצה שאהיה בערום, ושיעמוד לי. ופה אולי הנושא השני שאני רוצה לכתוב. 

אני יודע שכאשר היא רואה את הזיקפה שלי, את הזין שלי, היא גאה. 

היא משוויצה בתוכה (או עם אחרות/ים). 

זה כיף לה שאני נראה כמו שאני נראה, כאילו (או לא כאילו) שזה אומר משהו עליה. 

-

איך שהדברים לא יזרמו, ברגע שהיא מחורמנת/ מגורה, זה מייד משפיע עלי, בלי שאדע אפילו למה. 

וזה סיפור בפני עצמו. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י