אחד הדברים הקשים, שהפתיעו אותי במידה מסוימת בקשר, זה הבקשה של רותם שאחליף את שם המשפחה לשם המשפחה שלה.
וזה לא בגלל ששם המשפחה שלה הוא תימני.
אני לא מחשיב את עצמי שוביניסט, ויכולתי לחיות היטב עם שני שמות המשפחה (שלה ושלי), אבל היא התעקשה שזה יהיה שלה, ושלה בלבד.
באופן מוזר, זה היה עוד שלב של השפלה, או יותר נכון של הנצחת היחסים שלנו.
זה משהו אחד של מה שקורה בינינו, או בין האנשים שקשורים לסצנה, או לחיים שלנו, לבין משהו כל כך פומבי וחיצוני.
זה גם להסביר למשפחה, לתרץ תירוצים
זה גם להגיד, באופן לא מילולי שהיא עליונה, וכך גם שם המשפחה שלה,
אני יודע שנשים בעבר ובהווה מאבדות את שמות המשפחה שלהם, ולעתים גם את השם שלהן (גברת כהן), ואיכשהו מישם מה זה סביר (כמובן שלא אבל מקובל)
והנה, אני שצריך לקבל את זה.
אז זה היה במשרד הפנים, וברישום שלי
ופתאום זה על הדלת שלנו : "משפחת..."
זה אולי נשמע שולי, אבל זה הרבה
--