היכולת לא לגמור היא יכולת מדהימה, שחבל שלא היתה לפי לפני שנים
ועל זה אני מודה מכל ליבי לסנצ'ורי ולכל הנשים והמקדש שלימדו אותי וליוו אותי.
--
זה לא רק שהחיים השתנו לגמרי מכל הבחינות (הרבה יותר מיקוד, כוחות, עשיה וכד')
אלא זה גם הרבה יותר סקס, ברמה העמוקה ביותר
--
זה שאני לא חייב לגמור עם כל אחת ובכל זיון
שינה אותי, את החיים שלי והרבה דברים בחיים שלי
---
ובכל זאת, יש תקופות שאני מאוד אוהב להיות מיני
בעיקר אני אוהב את הכוח שיש בלא לגמור
--
זה לא שאני אוהב את האנאלי לשם האנאלי. זה פחות
אני אוהב את הפתיחה,
את היכולת להיות עדין מאוד עם אישה שמקבלת אותי פנימה
באנאלי, במקום לא רגיל עבורה (ולפעמים בפעם הראשונה)
במקום כואב
ולשלוט בעצמי ובה בכל הנימים של הנפש והגוף
זה מרגש
וזה אני אוהב מאוד
---
מזמן לא פתחתי בתולה
אולי כי זה שאני כבר לא כבר בגיל של בנות 17-21
ובכל זאת, יש מישהי שמכירה אותי דרך אחותה מהמקדש
ומאוד רצתה אותי
היא רצתה שאני אפתח אותה
זה היה חשוב לה שזה יהיה אני
אנחנו כבר ביחד בחיזור הרבה זמן
והגיע הזמן
--
ביום שני
פתחתי אותה,
בעדינות מקסימה
מלאה ברוך ואהבה
וגם ביד שולטת ורמה
העניין שלא התכוונתי לגמור
אבל משהו ברכות שלה
בזה שנפתחה בפני לגמרי
לחלוטין
פיזית, נפשית, רגשית ואולי גם רוחנית
בכאב שלה
העובדה שהתמסרה כל כך
כבר בפתיחה, בזיון הראשון
בעיבוד הבתולין שלה
כל כך ריגשה אותי
שגמרתי בתוכה
זה הפתיע אותי
התוכנית היתה לגמור עוד 2.5 חודשים
וכבר הבטחתי את הגמירה שלי למישהי אחרת
לא יודע להגיד חבל
אבל כן יודע להגיד מפתיע
וגם מרגש