אז כנראה שאני לא כזה כמו שחשבתי. יש לי אגו, ואני נעלב וקשה לי לסלוח ואני צריך לנקום, ולהכאיב, וגם להרגיש שולט בעניינים.
רותם עברה את הגבול. ואני לא ידעתי את נפשי מכעס, צער, תסכול... ודוקא אחרי שנתתי את כל כוליL קעקוע מעל הזין עם הביטוי SLAVE
לא, אני לא מצטער, אני עדיין כזה, אבל אני גם בן אדם, גבר, וגם נוקם!
אחרי שהלכתי מרותם חזרתי. ישנם שני דברים שממש, אבל ממש התרגשתי לעשות אותם. אולי אפילו בצורה מוקצנת.
--
אחרי שעזבתי, רותם הבינה את הטעות שלה הגדולה וחזרה על ארבע. אני מודה שהייתי צריך את זה. הייתי צריך לדעת שהיא רוצה להיות אתי ושהיא תבין את הטעות העצומה שלה.
---
האמנתי לה שהיא מצטערת וזה הספיק לי. אבל היא הרגישה שהיא צריכה עונש שיגרום לי סיפוק. כן, לי, ולא לא.
ופה קרה משהו מעניין. בהתחלה לא חשבתי על זה אבל פה קרה משהו מענין, פתאום רציתי מאוד מאוד להכאיב לה, להעניש אותה, אבל באמת.. ברמה גבוהה.
ואני השפלתי אותה, והכאבתי לה..לעיני חברות שלה. וזה היה כיף. כיף מאוד. והיא הושפלה אבל היא הזדככה.
וגם אני.