יש לי את הקטע הזה שאנחנו מתחילים להזדיין, וכמו במשחק המקדים אני רגיש, וחמוד, ומתחשב (וגברי).
ואז אני מחכה לרגע שבו אני אוכל להפוך אותה, שתעמוד על ארבע, ואני אזיין אותה.
--
בחלק הזה, בדוגי, אני הופך להיות מישהו אחר,
מישהו חייתי, מניפולטיבי, שולט,
זה חזק ממני.
--
אני אוהב וסקרן (עם נשים חדשות) איך הן תגבנה, האם זה יכאב להן, מה הגבול שלהן
האם אוכל לזיין אותן עד שאגמור
אני אוהב את ההשפלה שלהן והשליטה שלי.
--
אם מתאפשר אני אוהב למשוך בשיער כמו שדוהרים על סוס
אוהב לשים את הידיים בחניקה על הצוואר (ואז זה לא בדיוק דוגי, אבל האפקט מועצם)
אוהב ידים מאחורי הגב
--
זה כאילו מישהו אחר חיי בתוכי.
ולא רק באקט הזה.
גם בגמירה/זין בפה זה כך.
---
ניסיתי לחקור את זה, מאיזה רגע זה מתחיל, מאיפה החייתיות המשפילה הזאת מגיעה. מאיזה חלק בסקס שנחצה זה קורה
--
בכל מקרה, זה ממש מישהו נוסף, שחיי בתוכי.
מישהו שאני אוהב, אבל כשאני לא בו, קשה לי להאמין שהוא בי
ושאני בו, קשה לי להאמין שאני בלעדיו.
