בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הייתי

לפני 10 שנים. 15 בדצמבר 2013 בשעה 9:33

תחתונים לבנים שממילא לא נצפו כי התפתלתי מתוכם מתחת לשמיכה. 

הקור הזה. 

האירוח החברי.

העיניים הירוקות. כל מה שבראש שמאחריהן. 

שלל השמיכות. 

התחושה המוזרה של מישהו שישן איתי באותה מיטה. 

ואני לא נרדמת. 

ובבוקר הוא מתעורר מחוייך וקפוא ואני תוהה מה עושים כשברור שאני לא יכולה לתת לו את מה שהוא זקוק לו.

 סופשבוע מצוין - לא להתבלבל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י