הייתי

אחרי כל החיכיון הזה התבוננתי.

כאילו שחיפשתי לראות אם מה שנבנה הוא מה שקיים באמת.

ואחרי שעה בערך נוכחתי להרגיש שכן. בטח שכן. אני לא טועה. 

בימים הארוכים ניסיתי לברר כמה חסר לי ממך בדיוק. 

אז מה היה לנו, רק כדי שלא אשכח פעם:

מופלטות ונסיעה שראויה להערכה.

שלושה ביקורי תום-חמץ.

כלב שנכנסה לאוטו אדום.

מתנת חג מאוחרת (מדהים, כמה מרגש עבורי היה לתת לך משהו).

רגע מעיף (הכניסיני תחת כנפך).

אי-חיבורים.

קצת מילים. קצת אי-מילים.

מלא גשם ושמיכות חורף ואילוץ שינה.

ובבוקר

כתם ענקי שחור סגול ורוד אדום ועוד.

כל הנימים שלך הם.

אני לא יודעת לדבר טוב. אני גם חכמה וגם טיפשה. אני מפוחדת. אני מאושרת כמו שלא הייתי מעולם. אני כאן. גם כשמשהו לא מתאים למשהו. זה חלק קטן ממה שמתקיים.

כה קטן.