הייתי

ההרגלים שלי משתנים. לאט. או מהר. בעצם מהזהמשנה באיזו מהירות. העיקר שאיי אם צ'יינג'ינג. 

לא חשבתי שסימנים מהיד שלך ירגשו אותי ויעטפו אותי כל כך. סוג של קעקועים דינמיים. שלנו. 

לא היו ימים בהם לא כוון שעון מעורר והגעתי באיחור מחוייכת. 

לא קיללתי ככה בפקקים שעיכבו אותי בדרך לאף אחד.

לא ניהלתי באמת שיחות חתך. כי לא חתכתי. כי לא נשארתי. 

לא ידעתי שאני אוהבת מיצ תפוחים סחוט מיום האתמול.

לא השארתי אף פוסט במצב של טיוטא. אחד כן נשאר כך.