תובנות ומחשבות,

לפני שבוע הדרמתי את הכלבה כי היא סבלה והיית לקראת הסוף וזה אחרי שלוש עשרה שנים שאני מגדל אותה .

ראשית  זה כואב מאוד וזו החלטה מאוד קשה לביצוע  כי תמיד יש ספק ולקח לי הרבה זמן להחליט ולבצע .הכאב מלווה אותי והוא לא עוזב כי היא היית חלק מהמשפחה וצמודה  אלי מאוד .

שנית אני כול הזמן מבצע פעולות ומחכה לתגובה שלה  . כשאני במטבח  והיא היית  מרימה  את הראש לקבל עוגיה.  או כשהיא היית רגילה לעמוד מולי  כדי שאוריד  אותה לעשות צרכים וקשה לשחרר את זה .כשמנקה את הבית עדיין אוסף שערות   שלה ועוד .

נותן לכאב מקום ועם הזמן הוא יעזוב למקום אחר