למה

זה ממש מוזר, כשאני חרמן ולוגם בירה, המפגש הראשון בין השפתיים לכוס מלווה בניחוח עז של כוס שעולה וחודר לנחיריים וזה מגביר, כן מגביר.

תתיחס לכל איבר כאילו זה מרכז עולמך ברגע מסויים זה, אם זאת הפטמה, זה איבר זקור בעל נוכחות, קשיות, צבע מרקם, תיגע, תעטוף עם האצבעות, תלחץ מעט תרגיש את הנוכחות, העובי, תרגיש מה זה עושה לה, תלחץ ותרפה, תסובב סביב, תעביר לשון סביב, אל תמעך ואל תצבוע, פשוט תרגיש נוכחות, כשתרגיש צוכנות שים פה על כולו, תשאב לפה ותפלוט, בעדינות, לא להחפז, תינק ותפלוט, כן ממש למצוץ, כשהפטמה עמוק בפה תעביר לשון, לאט בכוונה , תגביר קצב ועוצמה, עמוק יותר, לשון גסה יותר, השלב הבא זה נגיסות, עדינות, ככל שהיא חמה היא צריכה חזק וגס יותר, תחפון שד ותמעך, חזק, כן ממש חזק, כאילו אתה תולש, תשאב תנגוס תכאיב, יש יד מיותרת ויש שד שצמא למגע חזק, תעשה, תתמיד, אל תתפתה לחדור, אתה מתמקד.

לאחת מיוחדת מקסימה ושאינה קיימת.

נשלטת רצינית

שולט רציני

קונה רציני

מי שצריך את הרצינות הזאת

חייכו תצחקו תהנו

מרצינות מתים מוקדם.

לא מעניין.

עברנו לטלגרם, דיברנו והרגשתי שיח מובן, קולטת ומאתגרת, חושך נזרק לאוויר ולהפתעתי אהבה, דיברנו על אולם חשוך, להיפגש מבלי לראות דבר, התחלתי לחשוב היכן יש מקום חשוך, פומבי ומוגן עבורה, קולנוע? יש אור מהמסך, ואז נזכרתי במסעדת בלקאאוט, חשיכה מוחלטת, ארוחה נעימה ומשאירים את חוש הראייה בחוץ.

הזמנתי מקומות  תאמנו זמנים, אני מגיע ראשון וממתין.

הגעתי והושבתי, הזמנתי יין לשנינו והמתנתי, לאחר כמה דקות שמעתי צעדים, כמה נגיעות גישוש והנה היא מריחה לצידי, למרות החשיכה יש את המבוכה הטבעית, שלחתי יד וחיפשתי את ידה, מצאתי יד רכה ונעימה, ליטפתי, לחצתי, הרחתי ונישקתי כאילו זה הדבר היחיד הקיים בעולם, כל עולמי, לא דיברנו, הרגיש מיותר, היא שמה יד שנייה על כף ידי והתעלסנו במגע, מרגיש אותה בעוצמה, לקחתי את ידה אל פי והיא מיששת את שפתי, לאט ובחושניות  פתחתי פה ואצבע גיששה לה פנימה, ליקקתי ונישקתי, יד שלי נשלחה ומיששה את פניה, עובר ומנסה לשרטט ולהתאים לדמות שציירתי לעצמי בכל שיחות הנועם לפני. החלקתי לעורפה והיא הצטמררה, לאט לאט בהמון כוונה נגעתי בה וספחתי אלי חלקים ממנה, מרגיש ומריח, רכנתי מעט קדימה מנסה לנחש היכן שפתיה, הראשים התנגשו וחיוך הדדי נשמע, נישקתי אותה, השפתיים נפגשו, טעמתי, אמרתי שלום טעים, רכות ובשרניות, שאבתי שפה תחתונה אל פי, לוחך ונוגס קלות, נצמדים בנשיקה רעבה, כאבודים בישימון, בחשיכה, הידיים נוגעות, מלטפות, חוקרות, מעבירות מידע ושואבות, שמלה כפי שרציתי, ירכיים רכות, חלקות, ידי בדרכה אל מפגש קסם הירכיים, רעב לגעת, לבלוש, בודק, חייב לבדוק ושמח על הרטיבות, אצלי זה מתהטה במורה מוצקה יותר, ידה מונחת וסוגרת על סלע הריגוש שלי, עסוקים בעצמנו, על ענן ורוד ללא צבע, ללא רקע וללא זמנים.

היין מגיע והמלצר מריח את המתרחש, מניח את הכוסות ולוחש, תהנו, קחו את הזמן.

שולח יד פנוייה ומשחרר את הכלוא, מושך אותה אלי ומושיב אותה עלי, לא חשבתי שנגיע לזה אך הכל כל כך טבעי ומושלם לנו.

היא מתיישבת לאט, סופחת כל פרמטר ממנו נהנית וצמאה אלי, נדחק פנימה, חש בחום, רטיבות, כרוכה ועוטפת, אני כובש, חודר, חודר אליה עם כל כולי, מחוברים בתפארתי הקשיחה מעביר וקולט אותה. הפיות נפגשים משהו בה ניתק, משתחרר, נקרע, החיתיות פורצת, הכל כל כך חזק ואינטנסיבי. מרגיש קצב אחר, רעידות, לא מצליחה להחניק אנחות, מתפוצצת ברעדה ואז שקט, מרגיש דמעה מלוחה עלי, מתרוממת ומגששת דרכה ליציאה.

המזל לא דופק פעמיים.

טוב אני לא המזל.

לא רושמת נשלטת כדי שלא כל אידיוט ינבח עלי לרדת על ארבע ויכנה אותי זונה מבלי לשמוע הברה אחת ממני.

אני שולטת כדי שגבר אמיתי יעז ויהיה מספיק בטוח בעצמו לפנות.

טוב גם כי זה כיף.

יש פרסומת ואין לי מושג איזה, מה מפרסמים, מי החברה כי העיניים שלי רק על השדיים של הפרזנטורית.