ההרהור שהכה בי היום נוגע קצת לדומה ולשונה שבין השולט והנביא.
נבואה מצויה בשורשיהם של כמעט כל הדתות והקבוצות בעולם וזה למרות הדחקותה מהשיח המרכזי בתקשורת, אני מאמין שכנושא היא לגמרי בחיים, רק קצת מתחת לפני השטח.
וחשבתי על שורה של הקבלות והבדלים.
לדוגמה, הדיעה הרווחת במגוון דתות שהנביא צריך להיות ברמה אישיותית ומוסרית גבוהה לפני שתמסר לו הנבואה. הרמב"ם אמר:
"שכל נביא לא נתנבא אלא אחר שהיו לו כל המעלות השכליות, ורוב מעלות המידות והחזקות שבהן..."
או האמונה שהנבואה (אולי כמו השליטה) היא מהבטן ולא בחירה.
והקשר שבין הדמיון והחלום לבין הנבואה...
ואפילו האמירה שמאז שחרב בית המקדש נתנה הנבואה לשוטים
והקושי והסבל שתמיד היו כרוכים בנבואה...
והמחיר מול הסביבה שלפעמים לעגה או הקשתה
וכל נביאי השקר...
ואז נזכרתי בכל הנביאים שניסו לברוח מהנבואה... ואלו שניסו להכחיש אותה ולחיות בוניל נבואי...
משה רבנו ניסה להתחמק מהשליחות אמר:
"לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי..."
שלא לדבר על יונה הנביא שברח מהנבואה דרך מסע ימי בספינה ובבטן לויתן עד שהתחבא בצל של שיח במדבר.
והבריחות שלי...
ואז התנגן לי אלתרמן...
כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!
...
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!
עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.
טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.
...
שבת שלום
