תקופת ההפוגה וההרהורים מתקרבת לסופה כמו קיץ שנשרף אל תוך הסתיו.
המילים שלה והמילים שלי כבר מעורבבות, רחוקות, לעוסות ומשומשות.
היא בארץ רחוקה עכשיו ואני חוזר לבסיס.
לרמה הכי בסיסית.
זו שעליה נבנה הכל,
זו שחשוב שתהיה טובה ונקיה.
והראש כבר מוכן והלב כמעט,
והתוכניות בחלקן ברורות ובחלקן מטושטשות אבל זה לא משנה
כשהעגלה תתחיל להתגלגל התוכנית האמיתית תתבהר ותפרש.
ואני מוצא את עצמי היום במלאכות הבסיסיות, בונה את הכלים.
בעולם הלא רחוק היו האומנים מתחילים את הקריירה וגם כל עבודה חדשה בבנית כלים.
הציידים בנו חניתות וחיצים,
המהנדסים והבנאים בנו לעצמם כלי מדידה וכלי עבודה.
הנפחים בנו צבתות וחישלו איזמלים,
כלים בסיסיים, כלים מתקדמים, כלים סודיים.
יש משהו באומן שמכין את הכלים של עצמו וגם בתהליך הלימוד והתכנון של כלי חדש.
והיום לאחר הצטידות ותכנון של כמה שבועות השלמתי את הכנתו של שוט חדש,
מעניין מתי יחנך (תרתי משמע...)
ושיר שהתנגן פה קודם,