לפני 10 שנים. 29 ביוני 2014 בשעה 20:22
ביקרתי אתמול בפיקניק החביב שאיימי ארגנה, צרכתי קצת בירה וקצת וודקה וכמו שאומר דיימון ראניון "התעסקתי בעיקר בעניניי..."
ואז פגשתי אותה, בהתחלה סתם דברנו, ובאיזה שהוא שלב הגיע החיוך הפנימי. ההוא שמתרחש ברגע שאני יודע לחבר את החוטים,
התחושה הזו שאני חווה כשאני מוצא את הביטוי המדויק למה שאני מרגיש באותו הרגע. ברגע שבו הבזיק לי בראש הקטע שלמטה.
ואני חושב שפגשתי אותה את טיפאני התמימה למראה שמסתובבת לה בפורום במסווה של ילדה טובה. וכשבסוף השיחה היא אמרה שהיא מסוכנת, האמנתי לה לגמרי.
תראו את הקטע, הוא מצחיק בפני עצמו.
אבל תחשבו על הכלוב... על המפלצות ה"מפחידות" שמסתובבות בו ושחלקן ממש מקסימות ועל שאר היצורים שרוחשים כאן...
ונכון שיש לנו כמה וכמה טיפאניס?