אזור הדמדומים

לפעמים זה מרגיש כמו מסדרון אינסופי,

אני שמח שחזרתי בכלל ללכת במסדרונות האלו,

שמח שלמדתי לראות. לעצור. להסתקרן מדלתות שלכאורה לא נועדו לי ולפתוח אותן. להציץ ולהכנס פנימה.

שמח שאני מצליח להביא את עצמי ואת הסקרנות שלי פעם אחר פעם.

נהנה מהרבה קסמים ופלאות שגיליתי ומאינטרקציה מדהימה עם אנשים שחלקם לא פחות ממדהימים.

משתדל לא לפול ברוחי כשמשהו מאכזב קורה.

כשמתברר שדברים הם לא מה שציפיתי,

לאסוף את עצמי ולצאת חזרה למסדרון,

לגייס את כל הסקרנות ותשומת הלב שלי לדלתות הבאות.

לזו שתקרוץ לי בשתיקתה הכי נכון, 

לפלא הבא שמאחוריה, ההוא שבטח נמצא רק במרחק נגיעה

קוואפי בדרך לאיתקה אמר שהחיים הם בעצם המסדרון

דווקא את הבצוע הזה