2 בלילה, צליל הודעה מעיר אותך משנתך שזה הרגע נחתה עלייך.
"היי, מצטערץ שלא עדכנתי, אני קצת שיכורה עכשיו, נדבר בבוקר, אוהבת"
המספר לא מוכר, ההודעה כן. המקום הריק במיטה שלך מספק את ההסבר הטוב ביותר. היא שוב יצאה לבלות.
כבר זמן מה שאתם מדברים על היחסים האלה, אתה רוצה שתכיר גבר, אתה רוצה שתשכב עם אחר.
אני יודע שהיה קשה לשכנע אותה, טוב, בצדק. זה לא בדיוק קונבציונלי. אני יודע שהפנטזיה חילחלה בך כבר שנים, אבל היי, לפחות היה בך האומץ לספר לה!
אתה מניח את הטלפון על השידה וחיוך קטן נמרח על פנייך. הדופק שלך עולה ואתה כבר לא תירדם הלילה, אני יודע כי אני מרגיש אותו דרך הכוס שלה.
בוקר למחרת אתה פותח לה את הדלת, היא נראית מחוקה. השיער שלה פזור והבגדים מקומטים. אתה מופתע. בכל זאת, היא כבר לא ילדה, ההתנהגות הזו לא מתאימה לה, היא מחייכת לקראתך ונותנת נשיקה. "בוקר טוב אהובי" היא אומרת וממשיכה אל המטבח.
"נו, ספרי" אתה דורש, היא מתיישבת על הכיסא ומניחה את הראש על השולחן.
"ואו." "ואו?" "ואו." צופה מהצד היה יכול להשבע שזוג אנשים מבוגרים הרגע נהפכו לכלבים.
"ואו? מה, עד כדי כך?" אתה שואל.
"תראה לבד" היא אומרת ומגישה לך את הטלפון.
לא ציפית. לא ציפית לקבל את הסרטון הזה.חשבת שהיא סתם יצאה לבלות. שוב הדופק, עכשיו גם זקפה. אתה עובר על התמונות ובכל תמונה שעוברת אתה מופתע יותר. "זו אותה בחורה שהתחתנתי איתה?" אתה שואל את עצמך בראש.
על הגב, על הבטן, על הברכיים. עם בגדים, בלי בגדים, על השיש. אתה מרים את הראש באיטיות, היא מסתכלת עלייך בגאווה
"קח, זו מתנה ממנו" אומרת וזורקת עלייך זוג תחתוני תחרה שחורים מכוסים בכתמים לבנים, אתה תופס אותם בידך ומסניף את הריח. הם עדיין חמים, השפיך עוד טרי.
"אני חושבת שהוא האחד" היא אומרת. "אני יודע שהוא האחד" אתה חושב לעצמך.
