לפני 5 שנים. 25 בינואר 2019 בשעה 15:49
נו באמת, את לא קוראת
אני כותב אותך כמו עט
כמו סימן בירך
כמו האודם על שפתך
ושפתך, מדברת
בלי מילים, היא אומרת
סימנים וצורות
שמסבירים אותך בערך
פעם נר, מתגלגלת
דמעה באיטיות נוזלת
מסתכלת, מקבלת,
מחילה? מכילה.
מחייכת, מתנצלת.