מכירים את התהליך הזה שאתם מצטלמים ומי שצילם אתכם צילם 15,000 תמונות ואתם צריכים לסנן אותן, אז אתם מסננים בשלבים?
בהתחלה התמונות המטושטשות והממש לא מוצלחות, אלה שאומרות "וואו, הייתי ממש שיכור" ושאף אחד לא יבין מה לעזאזל קרה להן כשהוא יראה אותן.
אח"כ אלו שכשאתם מסתכלים עליהן אתם אומרים: "אם זה אני, אולי לא כדאי להצטלם יותר.."
אחריהן נשארות אלה שבמבט ראשון נראות בסדר אבל אחרי מבט מעמיק אתם מבינים שזו בעצם הייתה מלכודת והיא די מזעזעת
ואז נשארות מעט שהן כביכול בסדר אבל הן לא באמת 'התמונה' אז אתם אומרים לעצמכם אני אשאיר אותן שם, אתן להן לשקוע ואחזור אליהן בהמשך
ובהמשך אתם בוחרים אחת מבין אותן כל התמונות שהיא התמונה הכי טובה מבין כל המקבץ הזה, אז אתם לוקחים אותה, מעבירים אותה דרך תוכנת העריכה האהובה עליכם ורגע אחד לפני שאתם מעלים אותה אתם נותנים בה מבט חוזר ואומרים: "נע, נראה לי אני אעשה סלפי"
אז אני עושה אותו דבר, רק על בנות.
