בעולם הדיי אבסורד הזה אני מוצאת את עצמי אשכרה כותבת לתוך דף שאין לי שמץ של מושג מי יקרא אותו. אין לי מושג למה אני כותבת והרעיון היחיד שעולה לי לראש הוא שאני עושה את זה בשביל לחדש, לתת לעצמי עוד V בחיים על משהו שמעולם לא עשיתי ואולי גם כי חלק ממהות הנשלטת שבי ומהאופי שלי היא להעביר לאחרים את התחושות שעולות לי מידי יום וזה בנוסף למייל הכתוב הקבוע שאני שולחת לאדון שלי מידי יום.זה התחיל משיחת טלפון קצרה שבה האדון שלי הציג את עצמו ואני ילדה קטנה וטיפשה, לא מבינה שום דבר על החיים ובטח שלא על עולם השליטה. מכורך הנסיבות ומהיותי נשלטת מוחלטת נשאבתי לתוך עולם השליטה כמו פירור באוטו שנשאב לתוך שואב אבק- מהר , בלי קושי ובשיא העוצמה. במשך הזמן הבלתי מוגבל שאני נמצאת במערכת יחסים הזו אני מוצאת את עצמי רואה את עצמי כל יום יותר ויותר, את החסרונות והיתרונות שלי .. בעיקר את עצם העובדה שאני לא יכולה להילחם יותר במי שאני. אי שפחה למסטר אחד ואם הוא לא יהיה המסטר שלי- אני גם לא אהיה שפחה של אף אחד אחר. אני חושבת על זה שבמשך תקופה ארוכה אני שואלת את עצמי אייך לשלב את עולם השליטה לחיים שלי, הרי השפחה שבי זהו החוזק הכי גדול שלי.. אייך להיות גם שפחה וגם אני מבלי לפגוע באחת מהן. היום החלטתי להפסיק להלחם וזה צעד לא פשוט לי כי כשפועלים בצורה מודעת הכל הופך להיות כבד יותר, כנה יותר, מחושב יותר, נכון יותר.השתנתי מאוד, שמחה שהשתנתי .. שואלת את עצמי האם באתר הזה יש אנשים שמחפשים יותר מסתם זיון או שהם ילדים מסכנים שלא יודעים אפילו אייך להסתכל על עצמם. מי כבר נמצא בעולם השליטה מהמקום העיוור מהמקום שמרגיש שהוא לא יודע להיות אחרת וכבר מפסיק להלחם באמת שלו.שואלת את עצמי האם המטרה למצוא פה שפחה חדשה באמת יתגשם לי.. בעיקר כי אני יודעת שהמסטר שלי הוא המסטר מספר 1 בארץ.. שבחיים שלי לא הכרתי אדם כל כך נלעה ונשגב ולא רק בגלל שהוא האדון שלי... אלא בגלל שהוא באמת פקינג מדהים. שאני כל כך מעריצה אותו ושכל כך אני מרגישה ברת מזל שזכיתי לקבל את הזכות להיות שפחה של אדון כל כך מחנך, קשוב ואמיתי.שואלת את עצמי מה עושות כאן כל הנשלטות? באמת מחפשות אדון?
ולמה לא מגיעה האחת שאותה אני מחפשת?..