כאב

לפעמים אני כל כך טוטאלית

שזה יכול לחסום לי את הראייה

לפעמים כל כך כואב

מקיאה רגש בוכה דמעות 

ששורטות לי את הלחיים 

מרגישה הכול, הכול כל כך חזק

לפעמים אני שוכחת: 

אחרי שאתה מכאיב לי 

אני מכאיבה למאה

תמיד אני קמה 

פתאום זה נגמר 

ואז זה מצחיק 

כמו עוף החול 

אני קמה 

להיות המלכה שאני 

הקיסרית החתולה

האישה 

זאת שתשבור לך את הלב

ותזיין אותך בתחת

תשפיל אותך 

תהיה מושפלת על ידך

תנשך אותך

חיוך מבעד לדמעות, כזאת אני 

ילדה עם כוח 

נמר עם צורך של כלבה.

אני שוב על הבמה 

תהיה שווה אותי 

אני אהיה שווה בשבילך.

בעולם כל כך עויין וכאוטי

להזמין כאב 

מתי ואיך שאנחנו רוצים אותו 

לגוון אותו להינות ממנו 

להפוך אותו לחגיגה.

זה כל כך אנושי בעיניי

כל כך טבעי

שאני מבינה.

לחבק לספק להכאיב לאהוב לחנוק

להכאיב יותר ויותר להשפיל בהזמנה

לבנות ביננו סוד צלקות שייכות בועה,

אסקפיזם.

מתי תלמדי ילדה מטופשת

לא להשקיע במי שהולך

אלה במי שנשאר?

כי את

כמו שאת

אל תצחקי

מושלמת.

כן

כאלה עמוסים רגשית, אתה יודע.

עכשיו רק בא לי מקום מוצל וקריר

להשתבלל להתחבק להתלקק

לנוח

להתאזן

אני באה..

בכל ממלכת החיות לא תמצאו יצור יותר חזק מרושע ופסיכוטי

מאישה פגועה.

אין יותר כואב ממלכה בוכה

אתה יודע שזה לא אמור להיות שם

כל הפגיעות 

אתה גם יודע לשמור מרחק 

היא לא ממש בשליטה

הכל בא מבפנים באסונות טבע גדולים

רגשות טהורים

היא יודעת למה היא בוכה

ותרמוס אותך על כל סימן של טמטום למצב.

גם מלכות כואבות ובוכות 

גם כלבות עושות את זה 

אבל זה לא אותו הדבר.

אשרי האיש שמבדיל בין השתיים.

אתמול ישבנו בחוץ על הדשא

עוד הלומים מכמויות אלכוהול ..ועוד דברים מהלילה.

ואז שאלתי אותו אם הכאבתי לו יותר מידי 

אתמול בערב [בכל זאת פעם ראשונה 

שאני פוגשת פי טבעת מכל כך קרוב, 

גם לא הייתי בטוחה מה זה הדבר הזה 

שהחדרתי לו לשם בכזה ריכוז]

הוא השפיל מבט וחייך

"הכאבת לי" הוא אמר

"אבל מרגישים שאת עושה את זה מתוך אהבה".

גרגרתי כמו מסור לא יכולתי לעצור את עצמי 

וגם ליקקתי כפותי ואת השפם

הייתי חתולה, לביאה, מרוצה.

5:58 14/09/13

אחת לתקופה, יוצא להיתקל, במשהי יוצאת דופן.
לא סתם אחת, אחת מיוחדת.
אחת לתקופה מבינים, שבדיוק בשביל אותה פעם
בעצם נמצאים כאן כל אותו הזמן שלפני.
אחת לתקופה מגלים שבעצם... אנחנו לא לבד
שיש עוד מישהי ש... בדיוק כמונו
אחת לתקופה - מרגישים שנתקלת בדבר מה הגובל בשלמות
וזה מפליק חזק, ישר לפנים.
אזו לא לא רק הכתיבה המרשימה שעושה חשק לשמוע ולא רק לקרוא, 
לא רק התמונות שחושפות קצת הגורמות להגיד "עוד עוד!!"
לא רק הקישורים שמובילים למקומות מעניינים באמת
זה הכל יחד, כל המכלול עצמו, את, שגורמת להרגיש
שאם רק היה מותר כאן בארץ, היינו רוצים לחיות איתך יחד
ואם רק לא היינו נשואים, ודאי היינו רבים בנינו, מי מאיתנו יתחתן איתך
:-)
אין צורך להגיב, אין צורך להתייחס
סתם... לגזור ולשמור.

כשכלב עוזב פתאום או נעלם 

זה פוגע עד עמקי הנשמה 

הרי אז מה? את דורשנית, דקדקנית, משפילה,

נצלנית ברמת הסביר, משקיעה, סאדיסטית מעט,

קפדנית, קפריזית! 

והוא נשבר 

זה עלוב ועצוב ופוגע 

ואת רוצה לחוש את העלבון 

מצד שני את מלכה 

תמיד היית במעמד יותר גבוה

אין לך מה לבכות 

תשמרי על פאסון של מלוכה.

... שיזדיין!

היינו כל כך שיכורים אתמול 

הוא כנראה הראה סימני חולשה 

אני אפילו לא יודעת איך זה קרה

אבל פתאום הייתי עם העניבה שהייתה על הכיסא

סביב לצוואר שלו 

הורדתי  אותו על ארבע

גהרתי מעליו חונקת אותו 

"לך" ציוויתי ואני עליו.

משם העלתי אותו על המיטה 

סטרתי לישבנו הבהיר עד שהאדים

ואז מצאתי צעצוע 

ארוך, שקוף, טיפה מסולסל 

שאלתי איך הוא מעדיף אותו 

הוא העדיף עם רוק

ביד אחת העניבה 

התקרבתי כמה שיכולתי רציתי לראות 

מה אני עושה 

לאט לאט לפי הטבעת 

והוא צרח 

והתחנן "בבקשה לאט יותר, לאט"

בסדר, עשיתי לאט אבל יותר עמוק

הוא התקפל לגמרי

שם זה נגמר 

סשן ראשון? אני? ככה סתם?

מתברר ..

והכול קרה כל כך מהר וטבעי

כמו אריה שמתנפל על איילה.

היום הציע שנלך לקנות עוד צעצועים