שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב

אני והיחסים עם כאב וכל מה שמסביב
לפני 11 שנים. 26 בספטמבר 2013 בשעה 20:47

אז הקטע של אדונים

זה גברים שעפים על עצמם 

בלי סיבה מיוחדת?

עוד לפני שהכרתי אותם?

[ויש כאלה שמנסים להקטין אותי 

כדי להיראות קצת יותר גבוהים]

??

 

או שהם גברים שהפכו את המשחק

וחושבים שנקבות צריכות להתחנן

לזין המואר שלהם?

 

יש לי דילדו ששווה יותר ממך.

תודה

:/

לפני 11 שנים. 25 בספטמבר 2013 בשעה 20:40

כואב לי כבר החזה

אתה יכול שניה לבדוק מה יש לי?

הי, לאן אתה הולך?

מה זאת אומרת אנחנו לא מכירים?

לפני 11 שנים. 24 בספטמבר 2013 בשעה 23:22

כנראה שההתאמה הגדולה שלי בענייני שליטה או בכלל

נמצאת מעבר לפינה

רק שהכלוב הוא עגול.

 

אבל אני פה להישאר 

עד שאשבע 

ואף אחד לא יגיד לי 

שאני לא מתאימה

זדיינו..

 

תסדר לי פינה!

לפני 11 שנים. 24 בספטמבר 2013 בשעה 17:20

וואטסאפ// יום אחרי:

 

עשית אתמול כל הערב משחקים

בכית, צחקת, הולכת,

חוזרת, אל תבוא, תבוא, תלך,

תזמין חשבון, בא לי עוד, ניסית

להחליט עבורי על דברים ורגשות,

המצאת תאוריות על ההתנהגות שלי,

"אני אזמין את ההכי יקר מהבאר, בא לי

לראות אותך משלם",

תקנה לי מגפיים.

 

בסוף הערב עניין אותך רק איך אני מזיין אותך

ירדה לי כל החרמנות, רק רציתי ללכת מרוב באסה

שמערב שיכל להיות קסום על איך שחירבנת אותו

בצורה דוחה ואגואיסטית.

 

.. אגואיסטי כי לא עניין אותך כלום

חוץ מעצמך, התנהגת כמו ילדה בת 6

אימפולסיבית עם פיצול.

 

ואני אומרת .. כן, זה נשמע כמוני!

 

מה היה לך קסום בערב הזה, אגב?

אם היית קורא את הבלוג שלי טיפה

{אני לא רוצה להתהדר במודעות עצמית גבוהה} 

אבל זה נכתב אחד לאחד בדיוק יום לפני.

 

הכאבת לי עם הלשון איכשהו

שמחתי לשטוף אותך ממני היום.

 

רציתי שתשחק איתי כמו עם צעצוע

נשארתי טיפה נבוכה.

 

תודה .. אבל לא.

 

 

לפני 11 שנים. 22 בספטמבר 2013 בשעה 20:31

הלכתי לשטוף צבע מהשיער

דחפתי אצבעות פיזרתי 

ניערתי ערבבתי בחוסר סבלנות

ואז פתחתי לרגע עיניים

המקלחת הקטנה שלי 

נראתה כמו זירת רצח 

נתזים, נתזים על הקירות 

על הכיור על הוילון

ואני

עומדת בתוך שלולית של דם

נחלים של אדום 

על הבטן ועל הרגליים 

הכול בדרך לשום מקום.

עצמתי שוב עיניים בחיוך

מי אמר שאי אפשר למות 

כל יום מחדש.

לזה אני קוראת רומנטיקה.

עמדתי שם והקשבתי לשקט.

 

*אף פעם לא הבנתי את חגיגת החיים

אז תחסכו ממני..

לפני 11 שנים. 22 בספטמבר 2013 בשעה 19:40

http://blog.atlantabondage.com/

לפני 11 שנים. 22 בספטמבר 2013 בשעה 18:04

פתאום חשבתי על המילה:

"שולטת"

זה הכול מתחיל בשליטה עצמית, גברת!

איזו שליטה עצמית? אני עונה

אני רוצה ללכת מכות 

לשתות ישר מהבקבוק

לשכוח אותי ולשכוח אותך

אני רוצה להתנתק 

להתפרק להתערבב

להתחבר בנוזלים

מבין?

מה אני עושה פה?

 

לא יכולה להחליט על שום צד

בא לי על גבר גדול 

שיסדר את הכול

להכניע אותו

שיכניס לי סטירה

שתערער אותי

בא לי להתגושש 

להפתיע אותך עם כאב

לשרוט אותך להשלים

לבכות [ושתכיל]

ואז לפצוע אותך

לזרוע מלח 

ללקק את הדם 

וככה שוב ושוב

עד שארדם מסופקת ורכה.

אתה פצוע ואני פצועה

כמו טקס דתי עתיק

להתכרבל ברוק ודם 

ועייפות של שבועה ביננו.

מה אני רוצה?

 

מזמן לא הרגשתי מסופקת.

ואני רוצה

לפני 11 שנים. 22 בספטמבר 2013 בשעה 17:29

בהתחלה אני זונה

אחר כך זונת תצומי.

בא לי הכול לבלוע 

להקיא 

אני לא מאוזנת 

לא צריכה להיות

לא נחמדה 

לא מטורפת 

משעממת, לעזאזל.

צריכה אותך שכול פעם

תחטיף לי סטירה 

אני אצחק 

אתה תמשיך

נתנגש בעוד גבול

נישבר נתערבל 

נסתדר 

עוד סטירה תביא

אני רוצה 

אם אתה הולך

קח אותי איתך.

 

שלמה עם סטירות של כלבים 

שלוקחים לעוד לאן שיש ללכת 

הכרת כבר את הסכינים שלי?

מגזימה עם ההגזמות 

רוצה את השיקוי שלי לוריד

בוא ונרקוד נשכח!

לפני 11 שנים. 20 בספטמבר 2013 בשעה 22:34

אומרים שהם שם לספק אותי

אבל בעצם שם לספק את עצמם.

 

עלוב ועצוב 

ומעניין ..

אגואיזם של עבד.

 

זה אכן עצוב.

 

לילה טוב

לפני 11 שנים. 20 בספטמבר 2013 בשעה 17:54

מדהים איך לפעמים 

בן אדם אחד

ממלא עולם שלם.

 

אפילו מסתיר את השמש ..

או מחליף אותה.