כאב

וואטסאפ// יום אחרי:

עשית אתמול כל הערב משחקים

בכית, צחקת, הולכת,

חוזרת, אל תבוא, תבוא, תלך,

תזמין חשבון, בא לי עוד, ניסית

להחליט עבורי על דברים ורגשות,

המצאת תאוריות על ההתנהגות שלי,

"אני אזמין את ההכי יקר מהבאר, בא לי

לראות אותך משלם",

תקנה לי מגפיים.

בסוף הערב עניין אותך רק איך אני מזיין אותך

ירדה לי כל החרמנות, רק רציתי ללכת מרוב באסה

שמערב שיכל להיות קסום על איך שחירבנת אותו

בצורה דוחה ואגואיסטית.

.. אגואיסטי כי לא עניין אותך כלום

חוץ מעצמך, התנהגת כמו ילדה בת 6

אימפולסיבית עם פיצול.

ואני אומרת .. כן, זה נשמע כמוני!

מה היה לך קסום בערב הזה, אגב?

אם היית קורא את הבלוג שלי טיפה

{אני לא רוצה להתהדר במודעות עצמית גבוהה} 

אבל זה נכתב אחד לאחד בדיוק יום לפני.

הכאבת לי עם הלשון איכשהו

שמחתי לשטוף אותך ממני היום.

רציתי שתשחק איתי כמו עם צעצוע

נשארתי טיפה נבוכה.

תודה .. אבל לא.