את ואני והרוח
יצאנו לכר הפתוח
לנשום את נישמת הדגן.
לרקוד עם ריצוד מי הפלג,
לפעות עם הצאן על השלף,
יצאנו לברוח מכאן.
שלושתנו בזמר חוצות יחפני -
הרוח ואת ואני.
קטפתי לך קוץ וגם פרח,
נשקת לטלה שבדרך,
ותן משבילנו נימלט.
בכינו עם עץ בשלכת,
צחקנו ושבנו ללכת,
אני, והרוח, ואת.
שלושתנו בזמר חוצות יחפני
הרוח ואת ואני.
את ואני והרוח
לא שבנו עוד רגע לנוח,
גמאנו דרכים ושדות.
לפתע הימה הגענו,
אל מול הגלים אז כרענו,
הרוח המשיך לבדו.
ושט איתו זמר חוצות יחפני...
נותרנו רק את ואני.
המקל והגזר
גזר בצד אחד ומקל בצד השני ויש גם בין לביןלזניה חומוס ובדסמ
עושים באהבה
או לא עושים בכלל
לפחות לגבי לזניה אין בכך ספק !!!!!!
ישנם דברים שאתה מפנטז עליהם
ישנם דברים שיש להם הילת מוניטין
דברים שתמיד שמעת ורצית להיות שם
לפעמים עדיף להשאירם כמושא דמיוני
ולא להעמידם במבחן המציאות
כאשר הפנטזיה מוגשמת
הדאנגן נשאר רק כחוויה אנתרופולוגית ולא יותר.
שואב האבק בבית התקלקל לי
אחת השפחות הציעה :
"תנקה עם הלשון"
חייכתי לעצמי ואמרתי :
" עיצה מעניינת משפחה בעלת נסיון בלנקות עם הלשון"
מיד הזמנתי אותה לעבודה.
בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
בואי הנה אל המילים
אל הקצב, אל הצלילים
מספיק חלום, הפכי למציאות
כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן
בואי הנה, בואי איתי
כל כך פשוט להיות מעשי
נצא ביחד, בטח נהנה
לא כל דבר צריך לראות
לדבר ולחפור בו
צריך לעשות !
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
שפחה כלבה פרח
שלושתם נותנים הכל בלי חשבון
שלושתם נמצאים שם תמיד בשבילך
אבל ביום חם כזה
נדמה כי הפרח הוא במצב הכי גרוע
שפחה וכלבה יכולות להביע עצמן
ולבקש ולקחת לעצמן מים
הפרח לעומתן
קולו אינו נשמע
הוא קבוע במקומו
חשוף לחום השמש
ותלוי לחלוטין האם זכרת להשקותו
האם זכרת להצל עליו
אפילו פרח כמו שפחה וכלבה
זקוק לקצת יחס אנושי
איזה אירוניה פרדוקסלית יש לפעמים בבחירת שם מקום ומיקום.
מפגש קשורימות ב"בית הפתוח לגאווה ולסובלנות", ברח' הסורג.
בית פתוח ברחוב הסורג