המקל והגזר

על זה גם גזען כמוני מתענג :)

אני שונא את רשת ג

מאז שהצרה מירי רגב 

הרסה את המוזיקה שם 

והפכה את הכל למוזיקה מזרחית.

מזל שהיא לא מכירה את רשת א 

הרשת לאשכנזים.

אתה החמצן שלי

אתה שומר עלי

בלעדיך אין לי חיים

אני שלך לנצח

מתוק שלי מחבקת אותך חזק קרוב אלי.

לכוס ישנם מספר שימושים 

חלקם השימושים הקלאסיים

ואפשר ללגום מיצי הכוס

אבל גם יש שימושים ביזאריים משהו

אבד לי דבר מה ולא מצאתיו ואז חברה מכשפה יעצה לי

"הפוך כוס" ובדוק שתמצא את האבידה

ואכן הפכתי כוס ולמחרת היום האבידה נמצאה !!!

עכשיו אני תוהה האם כוס היא חד פעמית למציאת אבידות 

או שהכוס רק מתעצמת עם כל מציאה ?!

עכשיו אהפוך  כוס יעודית או שתיים למציאת נשלטת 😄                              

לפעמים

זבל של אחד

הוא אושר  ועושר לאחר

אותך, נזכרתי בך לעת ערבית
אותך, שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת לבי לעננים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים

אותך, ביתך הקט שכן מול ים
אותך, היה שם עץ פריו כדם
צל ענפיו היה מסתור ללב ביישן
לילד שלחש לך בין עלים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים

אותך, גלי הים הרסו ביתך
אותך, רוחות קדים השכיחו שמך
האגדות עזבו כמוך ענפי הגן
רק סוד נשאר חרוט על הגזעים
על גביע פיך אהי פרפר, פרפר קטן
רוחף בין שושנים

משעמם בנאלי וסוף מפתיע לסקרנים .

היה זה יום קייץ חם למדי וקבענו להפגש במקום הקבוע

היא הגיעה בזמן לבושה בשמלה קייצית פרחונית ,

בעלת מחשוף נדיב שכיסה טפח וגילה טפחיים משדיה הגדולים.

ישבנו להנאתנו במרפסת הגג ושתינו לימונדה קרה ,

תוך שיחה על ענייני דיומא היא פיסקה את רגליה למגע ליטופי במעלה רגליה

נשכבה על הכסא עיניה נפקחו והתעגלו מעונג ושפתיה לחשו :

" גע בי ,גע בי, חזק,עמוק"

על תחתוניה הלבנים ההדוקים החל להתפשט כתם רטיבות וקולות גרגור והנאה 

נפלטו מגרונה.

אחזתי בידה ותוך הליכה שמלתה נשרה מעליה

חזייתה נפתחה באורח פלא ושדיה הגדולים והכבדים הטלטלו תוך כדי הליכתה.

הלכנו לחדר הטיפולים והיא נעמדה על ארבע על הפוטון כשישבנה מזדקר כלפי מעלה

תחתוניה ההדוקים מבליטים את חריץ ישבנה ורטיבותה מסמנת את חריץ הכוס.

"אני בוערת אני רטובה אני רוצה אותך" אמרה.

"עשה אותי,כל חורי לך הם" לחשה.

כהרף עיין גזרתי את תחתוניה מעליה 

וידי החלה לעסות את שפתי כוסה ודגדגנה

מיציה החלו לנזול על יריכיה .

הכוס הענק שלה נפתח לרווחה וחיש קל ידי חדרה לתוכו לפיסטינג 

ידי נבלעה בתוכו תוך שהיא משמיעה אנחות ואנקות כאב ועונג כאחד.

הפכתי אותה עך גבה ובעוד ידי בתוכה הצלפתי בידי השניה בכוסה

היא התכווצה עם כל מכה ופלטה גרגורי הנאה.

"אנא הפתע אותי"בקשה.

קשרתי את עיניה בצעיף,את ידיה לשני צידי המיטה

ופקדתי עליה : "השארי כך ואל תזוזי !"

הלכתי וחזרתי כעבור רגע.

היא שכבה פסוקת רגליים וכוסה פתוח רטוב ונוטף.

התחלתי להעביר את מה שהבאתי על שפתי כוסה ועל דגדגנה

ומבט של תמהון התפשט על פניה .

"מה זה" שאלה

"אני לא מכירה את התחושה הזאת "

"זה נעים ,חלק, גדול,מענג"

הכוס שלה נפער והתחלתי להכניס לתוכו את ה"דבר" שהבאתי

דחפתי אותו פנימה בעדינות ובהתמדה 

סנטימטר אחרי סנטימטר כאשר לפתע 

הכוס הרטוב והתאוותן שלה שאב לתוכו את הדבר.

קריאת תדהמה נפלטה מפיה כאשר  ה"דבר"  נעלם בתוכה בבת אחת.

הכנסתי את ידי פנימה לכוס ומשכתי החוצה את ה"דבר"

הכנסתי והוצאתי אותו הלוך ושוב עד שגמרה פעם ועוד פעם

ובפעם השלישית סילון מיציה הטיס אותו החוצה.

היא הניחה את רגליה על המזרון רפויה ושקטה.

"מה זה היה ?" היא שאלה

"זה שמוליק המלך" עניתי

"הוא מלך המטבח ומלך המיטה"

"אבל מיהו אותו מלך שמילא את כולי עד הרחם?" שאלה

"איך מוצאים מלך כזה" תהתה.

"תראה לי מה זה?" בקשה.

הורדתי ממנה את כיסוי העיניים 

היא פקחה את עיניה 

ולפניה ניצב שמוליק המלך במלוא הדרו:

25 סנטימטר אורכו ועשרה סנטימטר קוטרו

http://3vimir3l0i0322tm4k1i9ks4.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2012/12/Aragon.jpg

שמוליק המלך ליווה אותה כל השבוע 

אך גם סופם של מלכים להרקב ולהזרק לפח.

כעבור יומיים היא ספרה לי בסוד שלקראת יום שישי

בעלה קנה שני קילו חצילים

והוא לא ידע למה היא היתה מאושרת כל כך.

המלך ארתור, כך מספרת האגדה,יצא לרכב יום אחד ונקלע לקרחת יער הרחק מארמונו. אביר רכוב על סוסו יצא לקראתו ורצה להורגו "אל תהרגני אני המלך" זעק המלך ארתור נואשות לעבר האביר אשר כבר שלף את חרבו, הרהר האביר רגע ואחר כך, כמי שגמלה ההחלטה בליבו אמר בפסקנות: "אהיה מוכן להשאירך חי בתנאי שתדע לפענח את חידתי", "ומהי החידה?" מיהר המלך ארתור לשאול מלא תקווה, "החידה היא השיב האביר בטון מסתורי,מה רוצות הנשים", אל תמהר להשיב יעץ האביר למלך, שוב לארמונך וחזור לכאן בעוד שנה וראה אם תפענח את חידתי – תחיה ולא, תמות.

חזר המלך לארמונו, סיפר ליועצו הנאמן ושכח מכל העניין. היועץ שהיה גם חכם וגם נאמן לא שכח. סבב בכפרים, בכיכרות הערים ובשווקים ונעץ עם עם-הארץ, עם איכרים קשי יום, עם איכרים וזקנים,גברים, נשים וטף, איש לא ידע. כעבור שנה בא למלך יועצו והודיעו בצער כי אין בידו התשובה וכי עליהם לצאת לדרך ולמלא את ההתחייבות.

רכבו השניים לאיטם, מהורהרים ומוטרדים מהגורל הצפוי למלך, לפתע הבחינו בדמות אישה לבושה שחורים, אשר ככל שהתקרבה התגלתה כמכוערת ודוחה למראה.

"לאן פניכם"? שאלה, סיפרו לה את סיפורם.

"אני יודעת את פשר החידה" אמרה האישה בפסקנות, "אהיה מוכנה לומר בתנאי שיועצו של המלך יסכים לשאתי לאישה" המלך היה מזועזע, האם שווה מחיר חייו את אושרו של חברו הטוב.

היועץ הסכים כהרף עין, לאחר ויכוח קצר שייכנע את מלכו, כי מוטב כך והם רכבו שלושתם מצפים לבאות.

כאשר הגיעו למקום כבר המתין האביר. "ובכן"  שאל הלה "מה רוצות הנשים"?

התבוננו המלך ויועצו באישה המסתורית והיא התבוננה בשקט באביר והשיבה: "נשים רוצות עצמאות ואת החופש לבחור את גורלן".

"נכון"! אמר האביר בפליאה מסוימת ונעלם.

המלך ניצל! שמחו השניים ושלושתם רכבו לעבר הארמון, שם הוכן להם משתה כיד המלך. יועצו של המלך לא שכח את הבטחתו לשאת את אשת המסתורין וכך עשה.

הגיע הלילה עת לממש את הנישואין, איש בעל כבוד היה מוכן לתפקידו. נגשה אליו האישה ובקריצת עין אמרה לו "אני יכולה להפוך את עצמי למה שאני רוצה, מה היית מעדיף שאהיה בשבילך יפה בלילה ומכוערת ביום, או שמא מכוערת בלילה ויפה ביום"? חשב היועץ ונזכר במאורעות היום וענה לה אף הוא בקריצת עין: "אני משאיר זאת לבחירתך".

חייכה האישה והשיבה לו בקריצת עין נוספת: "אם כך, אבחר להיות יפה בשבילך גם ביום וגם בלילה".

אישה יפה צומחת

מכפות רגליים יפות