סרטן הגדי

באירוע משפחתי קטן. קירבה ראשונה. אחיינים קטנים מתרוצצים בדציבלים גבוהים. הקידס לא איתי. אחרי כמה דקות אני מרגיש משועמם,יוצא למרפסת ומתקשר אליה. 

תאונני לי באוזן קטנה. אבל הפעם תהיי קולנית יותר. 

הם לא שמים לב שם בפנים שאני לא חלק מהשיח היאפי התורני ואני בסדר עם זה. מתמיד להיות הכבשה השחורה. 

הקטנה מתעטפת בשמיכה ומתחילה לאונן עם שתי אצבעות בפנים וגונחת לי בפון.

האחיין הקטן יוצא למרפסת ומגמגם..איפה המתנה שלי? אפשר עכשיו? 

הקטנה ממשיכה לגנוח לי באוזן...עוד לא...עוד מעט אתן לך. אתה צריך להבטיח לי שתעזור לאחיך עם זה...בסדר?

בסדר...הוא מחייך ואני אומר לו להביא את השקית הכי גדולה.

תדחפי שתי אצבעות...אני רוצה לשמוע אותך מזיינת את עצמך 

האחיין חוזר עם השקית. אפשר להוציא? 

כן אפשר...אבל עוד לא לפתוח..

האחיין מוציא מתנה אחת... ואני מאזין בקשב לאצבעות שלך שחודרות לכוס שלה...לסאונד של החיכוך הזה...פאקק...מהר יותר...

לא אתה...לאט לאט...עוד אל תפתח...קרא לאחיך...

והיא ממשיכה לגנוח לי בפון...את תגמרי לי כשאני אגיד לך...תהיי מוכנה..

השנים מגיעים...ומוציאים אישון אישון את המתנה הנקובה בשמו...

אתם יכולים לפתוח...

והקטנה רק מתחרמנת יותר מהסיטואציה ומגבירה את הקצב..אני מת על זה..

לא לא...זה של אחיך...וזה שלך...

הם פותחים את המתנה ומפזרים את העטיפה מסביב...כמו שילדים עושים

רגע...לא..עוד אל תפתחו...לכו תזרקו את העטיפות לפח..

זה מתקרב קטנה..תהיי מוכנה...תזייני את עצמך חזק עם האצבעות..

עכשיו תקשיבו..זה לגו לך וזה שלך. תעזרו אחד לשני לבנות את זה ולמצוא את החלקים...אתה האח הגדול אז תעזור לאחיך לבנות לבד  .אל תבנה במקומו...בסדר? 

עם מי אתה מדבר בטלפון? 

אממ...והיא רק נטרפת יותר מזה ונעשית קולנית יותר..אני לרגע בודק אם העברתי בטעות לספיקר..

עניינים של עבודה..אישון..אני מחייך...המתנה הזו לאחותך. הרי בשבילה הגענו לפה נכון?

מה קנית לה? אתה יכול להגיד? אני מחליף רגליים ומסתיר את הזקפה שהקטנה בפון גורמת לי

זה גם לגו.

אבל היא קטנה מידי ללגו.

לא אישון. זה לגו במיוחד לקטנטנים. חלקים גדולים. שלא תבלע אותם בטעות. זה נקרא דופלו.

אני יכול לפתוח לה? 

לא...זה רק בהחלטה של ההורים שלה..זה שלה..

אני יכולה לגמור בבקשה?

עוד לא..

מה עוד לא?...

לא אתה אישון...תשאלו את אמא אם אתם יכולים לפתוח עכשיו...

יש!!!

עוד מעט קטנה...עוד לא...

הם חוזרים למרפסת שמחים וקורנים עם אמא מאחורה...זכרתם להגיד תודה? 

רגע...עוד לא זרקתם את כל העטיפות...ושולח אותם חזרה..שכחתי את הפתק החלפה אצלי...אם צריכה..אתן לך מחר..

לא לא...לגו זה מעולה...באמת תודה..ונעלמת לתוך הדירה..

עכשיו קטנה. תגמרי חזק. רוצה שכל השכונה שלך תשמע. עכשיו!

הם חוזרים למרפסת בזמן שהקטנה גומרת לי בקולניות שהובטחה לי. אני מחייך...

תודה תודה....תודה... וממהרים לחדר שלהם

מחייך שוב...תחזרי להורים ללא תחתונים...תתקשרי מהאוטובוס...נשחק בך גם שם...