סרטן הגדי

אבל כל יום זונה. כל יום. 

עם ילדים. בלי ילדים. ימים עמוסים או ימים רגועים. 

אבל כל יום צריך לזיין אותך בתחת.

לעשות לך את ההתנייה הזו שאת כל כך צריכה אותה. 

את צריכה אותה. לא אני. 

אבל תכניסי את זה לראש . כל יום צריך לזיין אותך בתחת. 

אני אכתוב לך את זה על מפרק היד . על התחת. נעשה את זה לשומר מסך שלך בפון. כל יום צריכים לזיין אותך בתחת. 

זה יהיה מאותם דברים שעושים אותם בכל יום. 

לצחצח שיניים.

לקחת את הכדורים האלה.

אימון כח או/ו ריצה.

לדבר עם הקידס. יום שלך איתם או לא. 

ולקבל זין בתחת. 

ולא. לא לעגל פינות. לא פלאג או דילדו או צעצוע אחר. זין. זין. רק זין. 

תיכנסי את זה לראש שלך. 

חצי שנה מהיום את תודי לי על זה. 

תגיע שעת הערב ואת תשאלי את עצמך. אמממ משהו חסר לי. יש משהו שלא עשיתי היום ..את זה ואת זה ואת זה ואז האסימון יפול. אההה זין בתחת עוד לא קבלתי. 

ואל תדאגי. אם אני לא פנוי אני אסדר לך זין תורן שיבוא לזיין אותך בתחת. 

ומה לגבי הכוס את שואלת?!

לא רלוונטי.

מפה לשם פתחתי רק לנו קבוצת פנטזיות בוואטסאפ שרק שם נוכל לכתוב את כל הפנטזיות שלנו. לחוד וביחד. 

מפה לשם תוך רבע שעה עברנו את ה70 פנטזיות. וככל שהרשימה מתארכת הפנטזיות נעשות יותר חולניות ונועזות. 

קדימה זונה שלי ..בואי נצא לדרך....

במדינה נורמאלית לא הייתי מעלה על דעתי לעשות רישיון לאקדח. וזה מה יש. וזה מה שצריך לעשות.

ואני מוצא את זה אירוני. אחרי זמן מה כבר שאני מסתובב איתו. שדווקא הכלי המשחית הזה. האצבע על ההדק שקובעת. דווקא האקדח הפך אותי לבן אדם רגוע יותר. שליו יותר. סובלני יותר. לא שיפוטי. גם לפני הדציבלים שלי גם ככה לא היו גבוהים אבל מאז הם נמוכים עוד יותר. אני מוצא את עצמי מנהל את מצבי הלחץ בעבודה ורגוע כמו כבשה. זה לא היה שם קודם. מפזר חיוכים ומשדר אווירה שהכל תחת שליטה והכל באמת בסדר.  משכין השלום. אם מקודם היה קשה להוציא אותי משיווי משקל אז עכשיו זה בכלל בלתי אפשרי. 

וזה מן קטע. העיסוק המתמיד בפרופורציות כשיש לנו אחים ואחיות שעדיין במרתפים ובורות ולא חזרו הביתה. שיש לנו אחים ואחיות שלא חזרו בגופם הביתה. ואם בגופם חזרו אז לא בנפשם. מה שלא לימד אותי מספיק המוות של אבא או בכלל הניסיון והקילומטראז' בחיים האלה לימדה אותי המלחמה. 

לך תבין. 

נכנס לבית. מסתכל מסביב ורואה שהסלון די מסודר. במטבח מחכה  ארוחה חמה . צלחת מלאה בכל טוב. סכו"ם תואם. כוסית יין אדום. נהדר. האוכל גם די חם . משאיר שם את הכל. מישהי כבר תפנה את זה.

מסיים לאכול והולך להשתין. לאחר מכן נכנס לחדר השינה. זונה יפה מחכה שם על ארבע. עם התחת לכיוון הנכון. צעיף משי כרוך לראשה. מתחיל לזיין אותה ודווקא בא בטוסיק שלה. בחור הצר של הטוסיק שלה. נכנס באין מפריע ומזיין את הזונה בטוסיק.  גומר על הטוסיק שלה ויוצא החוצה. היא צווחת מההפתעה. זה לא אמור להפריע. זה לא הפריע אף פעם. 

מגבת נקיה מחכה על הדלת. הדוד חומם עוד לפני. אחרי שמתקלח שם לב שהזונה עדיין שם ולא משה ממקומה.שולח מסרון. כעבור דקה מקבל טלפון.

איך היה?! אני שואל אותו. 

מעולה. הוא עונה לי. היין היה מצוין. להבא אפשר לוותר על הלחם. 

אני יודע היכן את מתגוררת. ויודע מה סידור הראייה עם הילדים. מתי הם אצלך. ובעיקר מתי הם לא. זה קבוע וברור כמו מערכת השמש. 

יש לי את המפתח לדירה שלך. את בטח משערת שזה היה קורה מתישהוא. את רק לא יודעת מתי. בטח אהיה 'עסוק' באותו ערב באמתלה משפחתית/אישית שלא קשורה אלייך. ואת תקני את זה כמו הזונה הטובה שאת.

הכלב של השכנים לבטח יתחיל לנבוח. אבל הוא תמיד ינבח. אף אחד לא יטרח לבדוק על מה הפעם בשעה 4 לפנות בוקר. למה דווקא 4?! כי זו בערך בשעה שבה אתפוס אותך בשעת השינה הכי עמוקה שלך. 

סוגר את הדלת חרישית. לא צריך מפתח אפילו. כל רעש ולו הקטן ביותר יהיה מיותר. אף אחד לא ידפוק בדלת. אף אחד לא ישאל למה ומה . חולץ נעליים בכניסה ומתחיל להתפשט. מתקרב בצעדים אפלים לחדר השינה שלך .

הפעולות שלי צריכות להיות מהירות. ייקח לך בין שניה עד לחמש שניות לזהות שזה אני. ואלה החמש שניות הקריטיות. אני חי בשביל אותן חמש שניות . היד הענקית שנכרכת סביב הצוואר שלך ותחסום לך את הפה ואת האף. את תתעוררי בתחושת פאניקה וחוסר נשימה. זה עוד מוקדם ואת לא תדעי מה קורה. ההכרה הזו טרם חדרה. היד השניה תקרע את התחתונים שלך ולפני שתוכלי אפילו לנשום נשימה ראשונה מרגע התעוררות האונס הזו אחדור לך על יבש לתחת שלך. זונה. 

ואת תרגישי את הידיים שלי. תסניפי את ריח הגוף שלי המוכר לך כל כך. ואת תזהי את המגע שלי. וגם בלי להסתכל את תוכלי לראות את החיוך הזחוח שלי. על אף כל האימה הזו. והחיוך הפנימי יתחיל להתפשט בך.

ואת כל זה אעשה בחמש שניות. או לפחות אשאף לחמש שניות.  וזה המון זמן. אולי אפילו עשר. ויעבור המון זמן עד שתעכלי מה שקורה לך. ואחרי שההכרה תדביק את הפער את תתחילי להנות זונה . 

אבל תהני יותר מידי זונה. אל. כי בפעם הבאה שזה יקרה... בפעם הבאה...

זה יהיה זר.

ארבע לפנות בוקר. בין שישי לשבת. יציקה אנאלית לזונה שישנה לידי. אחרי כמה דקות  אני כבר על הכבישים. נוסע על כביש שש צפון בשעה החשוכה שלפני עלות השחר. לילה של אלבומים מלווה אותי כשבפעם הכבש השישה עשר. לצידי זונה יפה שישנה עם הפנים לחלון. לוגם לגימה אחרונה מהאספרסו הארוך שהכנתי ביציאה מהבית. שולף זוג מסטיקים. יד אחת על ההגה. היד השניה עליה. וזאת כל ה'יוגה' שאני צריך. 

שש בבוקר אנחנו כבר בשמורת טבע אי שם בצפון. רק אנחנו לבד. רוכבי האופניים אפילו עוד לא הגיעו. תכף נמצא שיח בודד כדי לבצע זממים. אפילו שניים. 

יותר מאוחר נמצא ספסל פיקניק. ארתיח מים לקפה ותה של בוקר. ננשנש ירקות עם ביצים קשות וגבינת פסטו קשה. קריר בחוץ.נתחמם אחרי זה ברכב ובבית.  לכי לישון זונה שלי. כשנגיע הביתה את תתני לי לישון ואני אתן לך למצוץ. 88fm עדיין ברקע. ויישאר עד הבית. זונה ישנה לידי עם הפנים לחלון. ואני נשארתי עם הרעמים והברקים. יהונתן גפן כתב שלעיתים רחוקות אתה פוגש רעם נחמד. ועם הברקים אני יודע שנסתדר ילדה. האם נצלח את הרעמים? האם אוכל לרעמים שלך? האם תוכלי לצלוח את הרעמים שלי?!  

הלילה תהיה אלימות זונה שלי.

מזוקקת וטהורה. של נפש מדממת וראש סוטה.

של נשימה כבדה וחרחור של ממש רגע אחרי של חוסר האונים המוחלט שלך. 

של התבוסה. ההכנעה. 

של רגע אחד. ואולי יותר. של אימה. 

אלימות מחושבת ולא מרוסנת. 

להביא אותך לסטייט אוף מיינד של גוש הבשר עם החורים שאת. 

הדלת תיטרק. התריסים מוגפים. האור כבה. 

החשכה במילא תגיע אלייך הרבה לפני. 

חילול של כל הדברים המותרים והאסורים גם יחד.

השכנים יכולים לקפוץ לי. 

זאת תהיה אלימות של ידיים בעיקר. 

זאת תהיה אלימות הכי לא טקסית שיש.

הצעצועים יישארו מעל הארון. 

אני לא באמת צריך חבלים כדי להצמית אותך.

גם את לא.

כל מה שצריך זו לחישה ברורה. ומבט חודר ועמוק. 

הידיעה שאני מקיים את מה שאני מבטיח. 

וכל הבל פה שלך. כל אבחה. כל רפרוף ולו הקל שבאצבעות. 

הלילה תהיה אלימות.

כזו שמזמן לא היתה. 

כזו שמשאירה סימנים. 

את תתעוררי לרגע. מעילפון לעילפון. 

ההכרה הזו שמזיינים אותך באותו רגע. 

ואת מעורפלת ברמה כזו שאת לא בטוחה באיזה חור. 

ונושמת מיציקה ליקיצה. 

ומתמוטטת שוב. 

הלילה תהיה אלימות. 

וברגע אחד אחרי,

אחרי שתתאפסי ותתעשתי,

אחרי שתסדירי נשימה ,

ותשאלי את עצמך כמה זמן את ככה,

זה הרגע שאת פשוט תבקשי

שוב.

ולא.

לא שכחתי לרגע את החצי שעת איחור שלך השבוע. 

1730. זה כל מה שהיית צריכה לעשות. להגיע בזמן ובשאר הערב להיות יפה ולסתום את הפה. זה הכל. וכן.  להגיע בזמן . 1730 בדיוק. בזמן שאספיק לזיין אותך טוב בתחת לפני שאנחנו יוצאים. 

והגעת באיחור. באיחור כזה שנשאר זמן להתקלח ולצאת. ותירוץ כמו 'אבל..אבל... היו פקקים' זה לא באמת מעניין .וזה לא באמת תירוץ. 

ובזמן ששתינו קפה בבית קפה 'רוטשילדי' כזה לפני שנכנסו להצגה עוד חשבתי אם לקפוץ לרכב ולהביא את הפלאג שיישב לך בתחת בזמן כל ההצגה. או את הויבי עם השלט. אבל בשביל זונה כמוך זה יהיה פרס. 

ועל האיחור הזה בהחלט תקבלי עונש. אמממ ואולי. אולי לא אזיין אותך חודש בתחת. זה יהיה ראוי לזונה כמוך. וכל יום שזה לא יתבצע זה יצבור ריבית. אבל עונש יהיה .

צריך לסדר קצת את הראש.

נבוך לפעמים מניסיונות מוקדמים מידי כשאני יודע שהמיינד היה במקום אחר לגמרי.

לפעמים לא זוכר מי הייתי לפני. 

המדים עדיין עלי. ואני לא יודע אם בגלל שהם עדיין לא משחררים אותי או אולי בגלל שהם פשוט לא יורדים.

אולי אני קצת לא בסדר. ואולי כל זה שולי ולא משנה.

ואם חשבת שהצלחת לקלף קליפה אחת, הדבר הזו הוסיף עוד כמה. 

Shed a tear 'cause I'm missin' you
I'm still alright to smile
Girl, I think about you everyday now
Was a time when I wasn't sure
But you set my mind at ease
There is no doubt you're in my heart now
Said, woman, take it slow
It'll work itself out fine
All we need is just a little patience
Said, sugar, make it slow
And we'll come together fine
All we need is just a little patience
(Patience)
I sit here on the stairs
'Cause I'd rather be alone
If I can't have you right now, I'll wait, dear
Sometimes, I get so tense
But I can't speed up the time
But you know, love
There's one more thing to consider
Said, woman, take it slow
And things will be just fine
You and I'll just use a little patience
Said, sugar, take the time
'Cause the lights are shinin' bright
You and I've got what it takes to make it
We won't fake it
I'll never break it
'Cause I can't take it
Little patience
Need a little patience, yeah
Just a little patience, yeah
Some more patience
I've been walkin' the streets at night
Just tryin' to get it right (a little patience)
It's hard to see with so many around
You know I don't like bein' stuck in the crowd (could use some patience)
And the streets don't change, but maybe the names
I ain't got time for the game 'cause I need you (gotta have more patience)
Yeah, yeah, but I need you
Oh, I need you (all it takes is patience)
Oh, I need you (just a little patience)
Oh, this time (is all you need)

10 ו20 ו30 כשרק הפוגה קצרה מפרידה ביניהם. מתמרכז באותה נקודה על הטוסיק האדום. זה כבר הפך לעקרון אצלי. היכולת להכניע את העור למרות שבטח יהיה קל יותר עם כל צעצוע אחר. היד השמאלית מרתקת אותה לסדין. הידיים שלה לצידי הגוף אבל במילא היא לא יכולה לעשות כלום. בשלב הזה.

עוד סט של 40 ו50. במקום לנווט בין עכוז לעכוז מרכז את הסטים על כל אחד בנפרד. לתת לזה תנופה. שהיא לא תרגיש שזה רק עוד ספאנק. שהיא תרגיש שזה טורנדו של ספאנקים. 

60 ותכף גם 70. היד בוערת אבל לא כואבת. העצב של הכאב בכף היד מת מזמן כנראה. היא רועדת ונאנקת ומגיע השלב שהיא מייללת ובוכה. מנסה לזוז כדי שלפחות אם אני לא זז מאותה נקודה על הטוסיק היא אולי תצליח להזיז אותי מעצם התנועה שלה. אבל היא לא . והיא חלשה. ונחלשת. 

וזה רק נדמה שאני מתעייף. אבל אני במיקום מושלם מעל הטוסיק המלכותי שלה. טוב רגע. אני אומר לה. עכשיו באמת מנוחה קצרה. 30 שניות. היא צוחקת צחוק בלתי נשלט ומסדירה נשימה. 1...2....30 . מקצר את הספירה ושוב ממשיך. טורנדו של ספאנקים. היא צועקת ואני מגיע כבר ל80. 

ואני מחליט להפסיק. צריך לבנות את הסיבולת שלה לכאב מחדש. כל השאר יגיע מאליו. מסתכל על חרכי דם ועור חסין שמסרב להכנע. מה שפעם היה הטוסיק שלה. יופי זונה. ועכשיו את כל זה מחדש עם היד השמאלית .