סרטן הגדי

אני בפון בשיחה כזו או אחרת והיא שוכבת עם הראש עלי. תוך כדי שיחה אני לופת את השיער שלה וקם לעמידה. מעביר את הפון למחיצה בין האוזן לכתף ומתחיל לזיין לה את הפרצוף. הולם בה חזק . מניח שזה היה מפתיע. כבר אחרי זיון הבוקר. כבר אחרי הקפה השני. כבר אחרי הגיחה לים. רגע לפני שאנחנו מתפזרים לעיסוקים האחרים שלנו. 

ממשיך את השיחה והופך אותה בכח על הבטן שלה. מפשיל בפראות מכנס מרושל וחגורה עקשנית. חודר באבשה אחת לכוס שלה. היא חונקת צווחה בקפל של הספה. מתחיל לדפוק את הזונה הזו על הספה ועדיין מדבר בפון. מי אמר שגברים גרועים במולטיטאסקינג. מסיים את השיחה בדיוק כשאני חודר רגע אחרי לחור המלכותי של התחת המכווץ שלה. 

היא כנראה הבינה שהשיחה הסתיימה ופולטת צעקה. לא אכפת לי. השכנים שלך. לא שלי. צביטה עזה במותן. כזו שתשאיר חתימה. ודופק אותה בכח בתחת. אני אוהב לדפוק אותה בתחת.

ומה אני אעשה עם הידיים שהתפנו עכשיו. ומתחיל לסטור מ-0 ל200קמ"ש. ללא הכנה מראש. ללא תזמון. ללא חימום. בכח רב. באופן שווה שזה די לא אופייני לי על שני העכוזים. משום מה ברב המקרים יש לי יחס מועדף לעכוז אחד. עכוז אחד בדרך כלל מקבל ממני יותר צומי. הפעם זה באופן שווה. 

זה נמשך כמה דקות . חייתי. בהמתי. הצחוק המרושע שלי מתגלגל באוויר. מי שיודעת יודעת. הפסקה הפסקה....היא ממלמלת  אי שם מתחת לקפלים בספה. ואני ממשיך לזיין ולדפוק אותה בתחת.הפס...מה? הפסקה?! אמממ מוזר...לא מכיר את המילה. נראה לי היה לי פעם בגב אחד כזה...והלכתי לרופא עור וזה הסתדר.... כזו הפסקה? וממשיך לדפוק בכח. אני אוהב את זה ששומעים את המחיאת ירכיים כשהן מתנגשות.

יוצא ממנה ומקנח בחבטה אחרונה. מתיישב מולה על  השזלונג ,מניח את הרגליים עליה ולוקח את הפון חזרה. היא שוכבת שם ללא תזוזה. הפנים שלה אדומות ונעלמות בכרית של הספה. 

היא מעיזה להישיר מבט. חולמני. מה הרגע קרה. יכולה לצאת למכולת עכשיו זונה. ואני קם ממנה למקלחת. הלכתי בינתיים לגגל מה זה הפסקה. 

'מה אתה קורא'? מסתכל עלי עלם חמודות. חיוך ענק ונדיב. עיניים טובות. 

'חוברת משחק כלשהיא' . אני סוגר את החוברת וניגש להחתים את החיילצ'יק על כל מה שהוא צריך. מביא לו את הנשק והתחמושת. האמר"לים השונים. כל דבר שאני רק יכול לספק לו שיהיה לו נח. שיהיה מצויד בכל מה שהוא צריך. רק תוך כדי השיחה אני קולט שהוא לא שייך ליחידה. לאגוז. הוא התנדב לפה. כחובש. הוא ביקש להיות פה. לעזור. להילחם. להכנס לעזה ולעזור במה שהוא יכול. מטורף. 'בחיי אתה פסיכי על כל הראש'  

ואנחנו מדברים תוך כדי על התחביב של משחקי הלוח. ועל זה שהוא מחפש עוד משחקים לשבת עם המשפחה שלו  באפרת. חוץ מקטאן שזה מככב אצלם.ואחרי כמה חתימות אנחנו מוצאים את עצמנו ובעיקר אותי ממליץ לו על משחקים שיתאימו לקהל היעד שלו. לא ארוכים מידי. אסטרטגיים במידה. פשוטים ללימוד . אפילו מציע להשאיל לו בפעם הבאה כשנפגש. 

'ודירבאלאק אתה לא חוזר לי לפה לזיכויים!' אני מתרה פה .

'בטח בטח אחי.' 

אלקנה נוילנדר נהרג ממטען  בבניין ממולכד כשהוא והצוות נכנסו אליו להסתתר אחרי מארב של מחבלים . 

ואני עדיין מחכה שיחזור להזדכות.

מרטין היה חייל סולו. עולה חדש מחבר העמים בזמנו. הוא שירת איתי בגבעתי בטירונות. 

אני הייתי RPGיסט והוא היה מאגיסט. עוד לפני שהנגב נכנס לשירות מבצעי. ואם חשבתי שrpg היה כבד המאג היה בכלל מפלצת.  

לכמעט חצי דקה הוא אפילו הצליח להניף פאקינג מאג עם יד אחת. הוא היה החייל הכי רמבו שאני מכיר. מרים את היד לכל התנדבות הכי זוטרה או פסיכית שיש. חייל שקט . לא מתלונן. לא איש שיחה. להיות איתו בקרב או באימון ולראות אותו על אוטומט במאג זה היה מדהים. 

בערבים הוא היה מטפל במאג שלו. מפרק אותו לגורמים. מטפל ומנקה . ומרכיב חזרה. לפעמים היה נדמה שהוא מדבר למאג שלו. 

מרטין היה לוחם בכל רמח אבריו. הוא היה קשוח ושקט. לא מדבר. לא מתווכח או נכנס לריבים. כולם אהבו אותו. כולם רצו להיות מרטין. 

מרטין היה חייל בודד שעלה לבדו מליטא כדי להתגייס לצה"ל. 

עם אנשים כמו מרטין אהבתי לשרת. להילחם. 

 בבוקר השביעי לאוקטובר  רפ"ק מרטין קוזמיצקס סיים משמרת לילה במפקד יחידת מתפ"א( מנהלת תיאום פעולות אכיפה). ברגע שנחת בביתו שבשדרות ושמע את היריות אסף את הנשק ואת הציוד המבצעי שלו וחתר למגע יחד עם מפקד המחוז באומרו 'לזה חיכיתי'. הוא נהרג בהגנה על תחנת משטרת שדרות.

תחזיקו מעמד. כן כן. אתם. את ואתה. ואתם. וגם את בייב. ואני. שנחזיק מעמד.

בין אם לבד או ביחד. בין אם מתחת לגשר או מעליו. 

עם האנשים הרעילים שעוד נשארו בחיים שלנו ועם החיוביים שאנחנו לפעמים שוכחים להוקיר. 

תחזיקו מעמד. תדברו עם מי שצריך. תעשו את הצעד הראשון. תצאו מאזור הנוחות שלכם אם צריך. תרימו את הראש. 

תשכחו לרגע מהכל. תבלעו את זה. תעשנו את זה. תשתו את זה. ותזיינו את זה. ממכם. והלאה. 

אם לרגע שכחנו למדנו אם אנחנו על הצד הלבן של המפה או השחור. הטוב של המפה או הרע. בחייאת. תהיו על הצד הנכון אם לא הייתם עד כה. 

תחזיקו מעמד. תחזיקו ידיים. תחזיקו מבט עיניים ליותר משניה. תחזיקו שיחות טלפון ליותר מדקה. כן כן. אתה. 

בין מה שעוד לא ראיתם בנטפליקס. בין להשאיר את הקידס שלנו בבועה שלהם. לעוד רגע אחד. העיקר לשדר שהכל בסדר. שאנחנו מחזיקים מעמד. 

תחייכו. גם עם השיניים הצהובות והגשר שלא מחמיא. עם הטיפול ההוא שהזנחתם. ההוא שאתם מבטיחים עוד לעשות. אבל תחייכו. בעיקר בפנים. 

תעשו דברים שאתם אוהבים לעשות. תכתבו על הכל. גם רשימות מכולת. תציירו את זה החוצה. תסטו. כמה שיותר שחור ועמוק. תמצאו דברים שמזמן רציתם לעשות וטרם עשיתם. החיים קצרים מסתבר. יותר קצרים פה מאשר בכל מקום אחר. וכן. אם זה עושה לכם טוב אז גם תבלו את זמנכם בצאט. 

העיקר שתחזיקו מעמד. אני לא מבטיח שיהיה טוב. זה לא הולך להעלם. אנחנו משוועים לרגעים מאד קטנים של אושר. חסדים קטנים. מתנות קטנות. 

העיקר שנחזיק מעמד. ביחד או לחוד. תחזיקו. גם לאחרים. 

בשלב מסויים אני מכניס 2 אצבעות מכל יד לתוך הפה שלה. מושך לה בלסתות בזמן שאני מזיין אותה בתחת. הקמיצות שלי ,כל אחת מהן מוצאת את מקומן בתוך הנחיריים שלה. וככה בדיוק אני ממשיך לדהור לה על התחת המלכותי הזה שלה . 

הגעתי רעב אחרי ריצת הבוקר. בזמן שכל עם ישראל או לפחות רובו מתעורר לחג פסח ליום של טיולים ועל האש אני מתעורר בלזיין את הצורה לזונה שלי. 

הנהמות שלה פרייסלס. אני  עושה הפסקונת של כמה שניות ומחליט להקליט את זה. שתשמע את עצמה . איך היא נשמעת כשבועלים אותה בתחת. זה נשמע אחרת מבחוץ. אולי היא לא תזהה את עצמה. אני רוכן ויורק על העיסה של מה שהיה פעם הפנים היפות שלה ומורח את זה על כולה. מצמית את הראש שלה אל מתחת לסדינים הרטובים וממשיך וממשיך וממשיך. 

אני יוצא ממנה אחרי זמן מה והולך להכין לעצמי קפה to go בדרך החוצה. מפשפש משהו בפון שלה וזורק אותו ליד הגופה השרועה שלה במיטה. 

תתחדשי  על הרינגטון החדש שלך. יש לך שבוע שלם איתו בכל זמן שאני מתקשר אלייך. 

לא לא...אתה לא נורמאלי...אין מצב....

ויוצא מהבית. זין. שופך את הטסטר.אני שונא את החלב של טרה. 

אבל כל יום זונה. כל יום. 

עם ילדים. בלי ילדים. ימים עמוסים או ימים רגועים. 

אבל כל יום צריך לזיין אותך בתחת.

לעשות לך את ההתנייה הזו שאת כל כך צריכה אותה. 

את צריכה אותה. לא אני. 

אבל תכניסי את זה לראש . כל יום צריך לזיין אותך בתחת. 

אני אכתוב לך את זה על מפרק היד . על התחת. נעשה את זה לשומר מסך שלך בפון. כל יום צריכים לזיין אותך בתחת. 

זה יהיה מאותם דברים שעושים אותם בכל יום. 

לצחצח שיניים.

לקחת את הכדורים האלה.

אימון כח או/ו ריצה.

לדבר עם הקידס. יום שלך איתם או לא. 

ולקבל זין בתחת. 

ולא. לא לעגל פינות. לא פלאג או דילדו או צעצוע אחר. זין. זין. רק זין. 

תיכנסי את זה לראש שלך. 

חצי שנה מהיום את תודי לי על זה. 

תגיע שעת הערב ואת תשאלי את עצמך. אמממ משהו חסר לי. יש משהו שלא עשיתי היום ..את זה ואת זה ואת זה ואז האסימון יפול. אההה זין בתחת עוד לא קבלתי. 

ואל תדאגי. אם אני לא פנוי אני אסדר לך זין תורן שיבוא לזיין אותך בתחת. 

ומה לגבי הכוס את שואלת?!

לא רלוונטי.

מפה לשם פתחתי רק לנו קבוצת פנטזיות בוואטסאפ שרק שם נוכל לכתוב את כל הפנטזיות שלנו. לחוד וביחד. 

מפה לשם תוך רבע שעה עברנו את ה70 פנטזיות. וככל שהרשימה מתארכת הפנטזיות נעשות יותר חולניות ונועזות. 

קדימה זונה שלי ..בואי נצא לדרך....

במדינה נורמאלית לא הייתי מעלה על דעתי לעשות רישיון לאקדח. וזה מה יש. וזה מה שצריך לעשות.

ואני מוצא את זה אירוני. אחרי זמן מה כבר שאני מסתובב איתו. שדווקא הכלי המשחית הזה. האצבע על ההדק שקובעת. דווקא האקדח הפך אותי לבן אדם רגוע יותר. שליו יותר. סובלני יותר. לא שיפוטי. גם לפני הדציבלים שלי גם ככה לא היו גבוהים אבל מאז הם נמוכים עוד יותר. אני מוצא את עצמי מנהל את מצבי הלחץ בעבודה ורגוע כמו כבשה. זה לא היה שם קודם. מפזר חיוכים ומשדר אווירה שהכל תחת שליטה והכל באמת בסדר.  משכין השלום. אם מקודם היה קשה להוציא אותי משיווי משקל אז עכשיו זה בכלל בלתי אפשרי. 

וזה מן קטע. העיסוק המתמיד בפרופורציות כשיש לנו אחים ואחיות שעדיין במרתפים ובורות ולא חזרו הביתה. שיש לנו אחים ואחיות שלא חזרו בגופם הביתה. ואם בגופם חזרו אז לא בנפשם. מה שלא לימד אותי מספיק המוות של אבא או בכלל הניסיון והקילומטראז' בחיים האלה לימדה אותי המלחמה. 

לך תבין. 

נכנס לבית. מסתכל מסביב ורואה שהסלון די מסודר. במטבח מחכה  ארוחה חמה . צלחת מלאה בכל טוב. סכו"ם תואם. כוסית יין אדום. נהדר. האוכל גם די חם . משאיר שם את הכל. מישהי כבר תפנה את זה.

מסיים לאכול והולך להשתין. לאחר מכן נכנס לחדר השינה. זונה יפה מחכה שם על ארבע. עם התחת לכיוון הנכון. צעיף משי כרוך לראשה. מתחיל לזיין אותה ודווקא בא בטוסיק שלה. בחור הצר של הטוסיק שלה. נכנס באין מפריע ומזיין את הזונה בטוסיק.  גומר על הטוסיק שלה ויוצא החוצה. היא צווחת מההפתעה. זה לא אמור להפריע. זה לא הפריע אף פעם. 

מגבת נקיה מחכה על הדלת. הדוד חומם עוד לפני. אחרי שמתקלח שם לב שהזונה עדיין שם ולא משה ממקומה.שולח מסרון. כעבור דקה מקבל טלפון.

איך היה?! אני שואל אותו. 

מעולה. הוא עונה לי. היין היה מצוין. להבא אפשר לוותר על הלחם. 

אני יודע היכן את מתגוררת. ויודע מה סידור הראייה עם הילדים. מתי הם אצלך. ובעיקר מתי הם לא. זה קבוע וברור כמו מערכת השמש. 

יש לי את המפתח לדירה שלך. את בטח משערת שזה היה קורה מתישהוא. את רק לא יודעת מתי. בטח אהיה 'עסוק' באותו ערב באמתלה משפחתית/אישית שלא קשורה אלייך. ואת תקני את זה כמו הזונה הטובה שאת.

הכלב של השכנים לבטח יתחיל לנבוח. אבל הוא תמיד ינבח. אף אחד לא יטרח לבדוק על מה הפעם בשעה 4 לפנות בוקר. למה דווקא 4?! כי זו בערך בשעה שבה אתפוס אותך בשעת השינה הכי עמוקה שלך. 

סוגר את הדלת חרישית. לא צריך מפתח אפילו. כל רעש ולו הקטן ביותר יהיה מיותר. אף אחד לא ידפוק בדלת. אף אחד לא ישאל למה ומה . חולץ נעליים בכניסה ומתחיל להתפשט. מתקרב בצעדים אפלים לחדר השינה שלך .

הפעולות שלי צריכות להיות מהירות. ייקח לך בין שניה עד לחמש שניות לזהות שזה אני. ואלה החמש שניות הקריטיות. אני חי בשביל אותן חמש שניות . היד הענקית שנכרכת סביב הצוואר שלך ותחסום לך את הפה ואת האף. את תתעוררי בתחושת פאניקה וחוסר נשימה. זה עוד מוקדם ואת לא תדעי מה קורה. ההכרה הזו טרם חדרה. היד השניה תקרע את התחתונים שלך ולפני שתוכלי אפילו לנשום נשימה ראשונה מרגע התעוררות האונס הזו אחדור לך על יבש לתחת שלך. זונה. 

ואת תרגישי את הידיים שלי. תסניפי את ריח הגוף שלי המוכר לך כל כך. ואת תזהי את המגע שלי. וגם בלי להסתכל את תוכלי לראות את החיוך הזחוח שלי. על אף כל האימה הזו. והחיוך הפנימי יתחיל להתפשט בך.

ואת כל זה אעשה בחמש שניות. או לפחות אשאף לחמש שניות.  וזה המון זמן. אולי אפילו עשר. ויעבור המון זמן עד שתעכלי מה שקורה לך. ואחרי שההכרה תדביק את הפער את תתחילי להנות זונה . 

אבל תהני יותר מידי זונה. אל. כי בפעם הבאה שזה יקרה... בפעם הבאה...

זה יהיה זר.