לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כדי לקרוא את הבלוג קודם תלחצו על PLAY



©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר- כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 4 שבועות. שני, 21 באוקטובר 2019, בשעה 21:41

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=93212&postid=925450#comments

תזכורת לעצמי אם אעיז לשכוח

או לקחת כמובן מאליו

או להקטין את חשיבותה בעיניי

או בטעות לגרום לה לחשוב שכל זה ארעי ולא חשוב

או אעיז להוריד הילוך

או לא אתמלל מספיק את מה שאני חושב ומרגיש

או לא אתייחס בחרדת קדושה לסדרי העדיפויות שלי 

או לא אצהיר על זה ברבים.

אוהב אותך חשו שלי.

לפני חודש. רביעי, 9 באוקטובר 2019, בשעה 09:29

התגעגעתי לנשיכות קטנות על הבשר

     אבל ראבאק למה דווקא 'שם'

התגעגעתי ללשכוח לסגור את החלונות

    מצד שני Fuck it  שישמעו

התגעגעתי לנאקות שקטות וגניחות רמות

    שתוקה בתחת שלי

התגעגעתי להתעסקות לשונית בביצים שלי

    עד שהזין שלי יקנא

התגעגעתי ללוש אותך בזמן שאני מזיין אותך 

    וליד הפנויה שמוחצת לך את הפנים לכר באותו זמן

התגעגעתי להחליף שוב ושוב מצעים כי הכל רטוב

    פעם הבאה שאני מגמיר אותך ככה אז על הרצפה

התגעגעתי להכות אותך 

    טוב נו ..וקצת טיפה גם לקיין

התגעגעתי למבט החולמני שלך ברגע של אחרי

    ולעיניים עצומות לרווחה פנימה

 

וכן. התגעגעתי לשנינו שרועים על המיטה

    ושותקים

 

 

אוהב אותך חשו שלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 01:05

בשביל כאלה רגעים. לחיים .יושבים עם כמה חברים טובים. כמה מהצד שלי. כמה מהצד שלה .פסטת שמנת פשטידת גבינות מאפה פילו וסלט זכוכית .וכמובן המון יין לבן. אל תשאלו. 

מה שהיה אמור להיות סופש מאנצ'י המוני צומצם לבסוף לערב חברים מובחר. ערב שזכה לניק משלו. חשולישס. 

וגם אחרי שהחברים הלכו כל הסופש זה בעצם תדלק את הסינרגיה בין המאזו שלה לסאדו שלי .היה לה קשה להכיל כאב הפעם. הנפה אחת יצאה מאיפוס והשביתה ירך. גם זה קורה.

 

אני קושר אותה על שש .  ידייה מתוחות וקשורות לצד רגלייה. קרס נחדר לחור טוסיק שלה ונמתח בחבל עד לטבעת שבקולר שלה. שלשלת ברזל מחבקת את מותניה וכרית מתחת לראשה על הצד. 

אני רוכן על בירכיי לצד ראשה ומתחיל לזיין לה את הפה בתנוחה הלא נוחה הזו שלה. עובר אחורנית אבל לא מזיין אותה הפעם. מחדיר אצבע אחת לכוס שלה וביד השנייה המג'יק נצמד לה לכוס ורוקד בין שני החורים שלה. 

ואז בין הפסקה אחת לאחרת אני סוטר לה על עכוזיה וכדי לתת לה לנוח עובר לקיין. אבל זה לא סשן כאב. היא כבר בשלב הקשירה  עפה משם. ואז שוב חוזר לטפל בחורים שלה. עם המג'יק ועם האצבעות.

בשלב מסויים אני מוציא לה את הקרס מהחור טוסיק רק כדי להפוך אותה על הגב ולהוציא את הראש שלה מחוץ למיטה. חשולישס מבקשת יפה שאזיין לה את הפרצוף. 

אני לופת את גרונה ומתחיל לזיין לה את הפה. יד אחת קדימה פולשת בברוטאליות שוב לכוס שלה עם שלוש אצבעות וחופרת בפנים. 

חוזר לטפל בחורים שלה עם המג'יק אך מקפיד לא להגמיר אותה. מתיר אותה לאט לאט מקשריה ומשכיב אותה על הגב. משקה אותה במים קרים. היא בוהה פעורת לסת בנקודה ריקה בתקרה. טרם נחתה. 

היא עוד מצליחה למלמל שם שאולי אני לא גמרתי והיא לא גמרה וכאב לא ממש היה שם אבל בשביל רגעים כאלה עושים בדסמ. 

נשכבתי לצד חשולישס . נותן לה את הזמן לחזור לעצמה. מחייך אליה אבל הדבר היחיד שעלה לי לראש זה 'תגידי עוד נשאר מהפשטידת גבינות?'

לפני חודשיים. ראשון, 15 בספטמבר 2019, בשעה 21:24

מסיבת חנונים. אנחנו יושבים בפינה מרוחקת ומסתכלים על הבאים כאילו נקלענו למסיבת כיתה ו' של האייטיז. המוזיקה אפילו תרמה לדמיון. מסיבת סקס ? פה במקום הזה?!? לי הרי לא היה אכפת אבל חשו התבייישה לחשוף טפח בפני העוללים הואניליים האלה. 

בשעה הקרובה המקום כבר התחיל להיות עמוס . בחורה חשופת חזה כבר רקדה על שולחן הבר. בחורות בלבוש מינימאלי. ועדיין מסריח ואניליות. 

נכנסנו למבוך שם מאחורה . מועדון של סווינגרס. מבוך של חדרי מיטות ו-וילונות. באחד הכוכים היה קרוס מזכוכית שחורה. אפילו לא מתקרב לדבר האמיתי. אפילו לא כזה שאפשר לקשור עליו. טעות קטנה בהנפה עם קיין או מחבט והיה קרוס.

אני משעין אותה על הקרוס בעמידה ולהנחית את נחת כף ידי הימנית. לפעמים תומך עם היד השמאלית באגן שלה. לפעמים בעורף שלה. לפעמים בשיער. וממשיך לעלות בסטים של הספאנקים. כבר מזמן הבטחתי לה. 

הקיין זה קל מידי. את תלבשי סימנים וחרכי דם רק מכף היד שלי. עוד הרבה לפני הקיין. זה אולי ייקח זמן אבל יגיע. 

סט של שלוש. סט של ארבע. סט של חמש. היא מבקשת להרגע מהיד שלי עם קיין במבוק ראטן . רגע זה לא אמור להיות הפוך? לנוח מהיד שלי עם קיין.

הואניליים מסביב עוברים את הכוך ומציצים מבעד לסורגי פלסטיק ארוכים. אחת מהן חוזרת כל כמה דקות עם בן זוגה. מציצה מהצד. נועצת מבטים שלא מטילים ספק. אחד אחר , ערס מחמד עוד פולט ''יאללההה תן לה'. ואחד נוסף מפזם בחיקוי של חכם חנוכה ''ואיי איזה צלילים'. וכמובן גם כאלה שלא מכירים את הכללים וכמעט שולחים יד כדי לגעת או שולחים את ''מלכתם' אלי שתבקש בשמם  להימצץ.

סט של שש. סט של שבע. סט של שמונה. ושוב מנוחה טיפה לתחת עם קיין . ואז מגיעה פטיט צרפתייה שמציגה עצמה כדומינה ורוצה להצטרף.

 

לפני חודשיים. שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 20:50

זה מדהים כמה היא זונה. אבל ממש. מעבר לכל קלישאה אפשרית. כמה היא אוהבת לקבל זין. ולא משנה באיזה חור ובאיזו תנוחה. כמו אוויר לנשימה. ואני מהרהר לעצמי אם אני מגזים או לא.

אני יוצא מהגרון שלה רגע אחרי שהגמרתי אותה בשלישית , מקנח בסטירה קטנה והולך לסלון קצת לכתוב עם הבלוק הצהוב והפיילוט v5 הכחולה הנצחית.

היא בוחרת להתאושש מול סרט דוקו בערוץ היסטוריה . אני מתיישב לכתוב וזורק את הכרית של הספה על הרצפה מתחת לשולחן. 

אני קורא לה לבוא והיא מחייכת כשהיא מבחינה ברמז. אני מנסה להתעלם בזמן שהיא עושה כל מאמץ עם הלשון שלה להוציא ממני גניחה או אנחה. זה לא קורה אז היא מתחילה לשחק עם האצבעות הרטובות בביצים שלי ומתחת. 

אני מלטף אותה מלמעלה כשהמפה עוד מסתירה חצי מבפנים המרויירות שלה והזין עדיין עמוק בגרון שלה. 

מוציא אותה מלמטה ומושיב אותה על ברכיה על הכסא נשענת וחודר אותה שוב מאחורה. מושך ומלביש את הגופיה השחורה שלה על פניה ומזיין אותה שוב. 

כמה כיף זה היא ממלמלת כשאני גומר שוב בתוכה. מלטף אותה שוב בשיערה.  כלי קיבול נהדר זונה מדהימה שלי. 

לכי תכיני ארוחת ערב. אחרי זה מתארגנים למסיבה.

לפני 3 חודשים. שבת, 17 באוגוסט 2019, בשעה 22:21

יוצא ממנה נוסע הביתה. עוד כמה שעות שוב נפגש. לא תמיד לסשן.לא תמיד לאקסטרים וללפרוץ גבולות. בעיקר לביחד. וכל המרבה...

פותח חלון  ושם 88fm כרגיל . 'שיר אהבה בדואי' מתנגן בביצוע החיוור של דיויד ברוזה ויעל לוי. ואני כמובן אוהב את הגרסה המחוספסת של קלפטר. 

'חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע' אני כאילו שומע אותה מתריסה לי. ואת יודעת בייבי שזה לא קל. לי. אני לא נוהג לשתף. אני לא אוהב לחשוף ולהיחשף. אולי בגלל זה אני כותב. לאחרונה למחוזות אחרים. אני לא דברן גדול ואוהב לשמוע אותך משתלבת אף יותר ממני בחברתם של חבריי הותיקים. אני לא חושב שזה הולך להשתנות בייבי. אבל אני אוהב את זה בך. שאת סופה נודדת בחיים היבשים שלי. 

אני מנצל את הרמזור ושם ב-bluetooth ביוטיוב את הגרסה שאני מתחבר אליה יותר. היינו אמורים להיות הסופש במדבר האהוב עלינו . אנחנו האוהל והכוכבים. לפעמים עם חברים טובים. לפעמים גם לבד. צר לי שלא יצא הפעם.

ואולי אני באמת לא חושב שאני מעניין מספיק ונוטה להיות מופתע ממחמאות שאת מפזרת עלי בבלוג שלך. שונא מתנות יחיה שכמוני. ואם כבר בשיר אהבה בדואי עסקינן אולי ביום מן הימים תהיי כמו משה שהכה בסלע  (בלי רעיונות טוסיקית :) ) והוציא מים. אולי. ימים יגידו. ואולי אז גם אוכל להגיד בייבי שלי...

'כי גם אותי סופה נודדת סחפה'

 

 

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. שבת, 3 באוגוסט 2019, בשעה 15:49

'זה נראה לך כמו התערבות אבל זה לא.'

היא משתחלת לה מתחת לשולחן על השמיכה שערב קודם כיסתה את שנינו אי שם בשעה מאוחרת בלב מדבר. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר. "אני חושב שאת לא תצליחי להסיט את תשומת ליבי מלסיים מלכתוב את המכתב הזה". 

היא כבר יודעת כמה זה חשוב לי. כמה זמן אני משקיע לזה מידי יום. ולמרות שזה נראה בנאלי זה לפעמים עולה בסדרי העדיפויות על משימות אחרות. 

"ועד שאני לא מסיים את המכתב הנוכחי, את ממשיכה למצוץ".

 

אני כותב המון. מידי יום. בכתב יד. קטן וצפוף. תמיד בעט פיילוט V5 כחולה. כבר פחות כותב לפה. לעיתים מבליח. עסוק בדברים אחרים אני מניח. גם זה יחזור. 

אתם זוכרים את הסצנה בסרט 'שבעה חטאים' שבראד פיט ומורגן פרימן פורצים לביתו של ג'ון דו ורואים עשרות מחברות שכתובות בכתב יד צפוף?  אז כזה

 

אני מצליח לראות חיוך קטן כשהזין שלי ממלא את הפה שלה. זה כבר הפך לאתגר. אני כותב על הכל ובדרך כלל חושב על קונספט וכותב עליו. מנתח. מעלה כל בדל מחשבה שלי עליו. לפעמים זה לוקח חצי שעה. לפעמים הרבה הרבה יותר. ואני מנסה להתרכז בזמן שהיא מצרפתת את הכיפה שלי ואיכשהוא מנסה להכניס את קצה הלשון שלה לחור של העטרה. אני מפשק יותר והידיים שלה מערסלות לי את הביצים. לעיתים רחוקות יוצא לי למחוק  את מה שרשמתי. ואני די מאמין בכח הטיוטא. ואני מוצא את עצמי טועה במילה שהתכוונתי לכתוב ומוחק. 

 

היא מכניסה את כל הזין לגרון ונשארת שם. לראיה היא מפסיקה לזוז אבל הלשון החצופה שלה משתוללת כסערה. אני נאלץ להתמתח ורק מפשק יותר. מניח את הפיילוט בצד לרגע. רק רגע אחד . טוב ...לכמה רגעים. מהדק את הראש שלה לבסיס של הזין וחוזר לכתוב. עוד שורה ועוד שורה. ביד השניה ממשיך להדק את הראש שלה. ואני מציץ עליה נהנית מהאתגר הזה. 

 

 מוציא אותה במשיכת שיער ממתחת לשולחן ומשעין אותה מעליו. בועל אותה ומהדק את הראש שלה לשולחן. היא נשענת לי על המחברת הפתוחה ועט הפיילוט הכחולה.  תוך כמה דקות אני גומר בתוכה בדיוק כשהעט שלי מכתימה את לחיה. 

 

"שלא תעיזי לחייך ממה שקרה פה. כמה דקות וממשיכים".

לפני 3 חודשים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 23:03

סופש מושלם של יום הולדת.

זה התחיל בחצות ודקה כשהקידס התקשרו לאחל לי מזל טוב.

ומשם לסשן חובלים וקשירות חדשות וטוסיק אחד עקשן שמסרב(ת) להכנע.

ומשם לחוף ראשון עם חברים טובים מפה  על מחצלת גדולה שמזמינה. 4 סוגי יין, גבינות ,אבטיח אפרסק ענבים וצעצוע מין חדש שעובר את כולם שם על החוף :) ומסתיים עם ציפורן. בעצם מסתיים בלי ציפורן :)

סשן בוקר וארוחת בוקר עם מציצה ואז נסיעה לשחקנית קבועה בסשנים משותפים עם הבטחה לסשן ארוך יותר להבא.

וזה עוד לא מסתיים ...משם לארוחת שף במתחם התחנה בנוה צדק עם מנת פתיחה ראשונה עיקרית וקינוח. ראבאק נראה לי אני ב- foodspace. 

ועכשיו שעה לפני ש'נגמר'... אני עוד מנסה להכניע את הטוסיק העקשן שלה... 

 

תודה חשו מדהימה וחד פעמית שלי (ושות') על סופש מדהים..שייזכר להמון זמן.

לפני 4 חודשים. שישי, 5 ביולי 2019, בשעה 22:51
לפני 5 חודשים. ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 22:29

"אני מגיע בסביבות שמונה בערב אלייך. ארוחת ערב מוכנה. סלט ירוק עם ביצים קשות צפתית ויין לבן ואת מוכנה עירומה. יש? "

"אבל אבל....אני לא אספיקקק"

"מכירה שהצבא היו מבקשים הארכת זמן?"

"..אבל..."

דווקא רומנטי משהו. 

אני יושב פה לאור נרות . שאריות הארוחה עוד על השולחן. לוגם מהיין. כותב במחברת האינסופית שלי. ומזמזם שיר איטלקי של קוטנר ואורלי יניב. ואני דווקא שומע 88 בדרך כלל.

"אדוני. אפשר הארכת זמן של 10 דקות?"

"קבלת".

שלחתי אותה לישון. או יותר נכון לחכות לי במיטה. עד שאסיים.

אני נכנס לבית והיא מחכה לי עירומה על בירכיה. ארוחת הערב הקלה כבר על השולחן. הבית חשוך. אור נרות. היין הלבן הזמני קבוע שלנו. והמזוודה דווקא בחדר השני. 

אני מביא את הצעצוע התורן ולרגע מהסס אם להאכיל אותה מהרצפה או מהכסא לידי. אני מושיב אותה על הויברטור .השלט ביד שלי .פעם הבאה זו תהיה מסעדה בחוץ. אני יודע לאיזה חור אני מכוון אבל מכניס לכוס. הטוסיק יקבל מאוחר יותר .

אני ממשיך לכתוב ועושה שאזאם לשיר שהרגע אני שומע. דווקא רומנטי משהו . נכנס לפלייליסט . ממלא עוד כוסית ורושם לקנות יין לבן זמני קבוע חדש. 

אני מעמיד אותה וכורך ניילון סביב הרגליים שלה. משאיר את האגן חשוף. מהדק חגורה למותניה ומניילן אותה עד צווארה. מרים אותה ומשכיב על הבטן על הספה. לכרית מתחת לאגן דאגתי מראש. 

 ממשיך לכתוב בינתיים. אני לא שומע אותה. אפילו הנרות לידי מתחילים לרצד.היא בטח נרדמה אחרי כאלה גמירות.

אני מקנדם את הויברטור ומשמן אותו. דוחף לאט לאט לחור תחת שלה. ביד השמאלית אני מכניס אצבע ועוד אצבע לכוס שלה .לכל אצבע יש תפקיד. 

האגודל שומר שהויברטור לא יברח החוצה.

האמה האצבע והקמיצה מתחילות לזיין אותה בכוס. 

והאצבע משפשפת את הדגדגן. 

לכל אצבע יש תפקיד.

לואיג'י טנקו משהו. קיטשי להחריד. אסון ממש . הופך דף וממשיך לכתוב. רגע...אחליף פה נר...איפה היא שמה אותם.

ואני דווקא חשבתי שאני יותר טוב בימנית אבל מסתבר שהיד השמאלית נותנת עבודה. אני מגביר את הקצב ומזיין אותה במהירות. עם הויבי והאצבעות ולחישות גסות לאוזן שלה. היא מריירת על הספה וזה זמן מה שלא 'נמצאת איתי'. אני לא מפסיק אחרי הגמירה הראשונה ולא אחרי השניה. 

שתוקה שתוקה אבל שזה מגיע לעונג היא לא שתוקה בכלל. אני אוהב שהיא גונחת לי ככה. ואני שם לב שזה שלב אבולוציוני קטן בחשו שלי. האנקות הופכות לגניחות. הגניחות הופכות ליללות. היללות הופכות לנהמות. היא מתחילה להשפריץ לכל עבר ומתפתלת מתחת לניילון.

אני חותך לבסוף את הניילון ומלטף ומנשק ומרגיע עוד שעה ארוכה. לאט לאט טוסיקית. אוסף את הניילון ואת הצעצועים האחרים.  

היא בטח כבר ישנה עכשיו. אני מקפל את המחברת . נכתוב מחר . נכנס להתקלח. ואז אני רק חושב שאביא איתי להבא את הניילון השחור. מצטלם יותר טוב. רומנטי משהו.