אהבה, רק קצת אחרת

מביט בשיירות של נשים עוברות מבעד לחלון,

גב זקור,

חזה בולט,

ורגליים... אלוהים, הרגליים..

עטופות בניילון שחור מבריק,

והעקבים על המדרכה,

הקול המטמטם הזה,

אילו רק אחת מהן היתה מבינה,

שמספיק מבט,

חיוך,

מילה לכיווני,

על מנת לקחת אותי,

ולהשתמש לצרכיה.

לתשוקה בוערת,

שמכלה הכל,

לקרבה הזאת,

לחיבור,

ששנינו אחד,

נאחזים זה בזו כמו אוויר לנשימה,

כשהכל רק מגביר את הרעב,

שלעולם אינו יודע שובע,

וחוזר חלילה.

בואי כבר..

חושק באישה שתרצה להתמסר לסשן edging ארוך, איטי, וסוער.. להביא אותך אל הקצה וחזרה שוב ושוב ושוב, בחוסר אונים מוחלט.