לפני שנתיים. 1 במרץ 2022 בשעה 10:27
מביט בשיירות של נשים עוברות מבעד לחלון,
גב זקור,
חזה בולט,
ורגליים... אלוהים, הרגליים..
עטופות בניילון שחור מבריק,
והעקבים על המדרכה,
הקול המטמטם הזה,
אילו רק אחת מהן היתה מבינה,
שמספיק מבט,
חיוך,
מילה לכיווני,
על מנת לקחת אותי,
ולהשתמש לצרכיה.
