שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Just thoughts

המחשבות הפשוטות והדברים שעוברים בראש ...
לפני שנתיים. 6 ביוני 2021 בשעה 13:54

אני אוהבת לעצבן 

אני אוהבת להיות מציקה , בצורה חמודה אבל עדיין שבא לך להעיף לי סטירה שאני אסתום כבר 

כמו חתול ב3 בלילה שמחליט להפוך את הבית למסלול קארטינג שפשוט משום מקום מתחיל לרוץ ולהפוך דברים 

אז ככה אני 

אני אוהבת באמצע היום לשים את המח בצד ולכתוב לך גם אם זה סתם לפתח שיחה על איגואנה 

ואני אוהבת להתגרות … לשלוח תמונה שניה אחרי שיצאת מהפתח של הבית , כזאת שגורמת לך לרצות לחסום אותי לשאר היום 

 

אבל אתה מכיר אותי וזורם עם השריטות שלי ומנהל איתי שיחה על איגואנה כאילו זו שיחה רגילה לאמצע היום 

אבל באתי שתעצבן עליי …. שתעיף לי סטירה שתחזיר את המח למקום , שתוריד אותי על 4 שאני אהיה כמה שיותר מחוברת לקרקע … 

 

בנתיים אני אמשיך להציק 

לפני שנתיים. 16 במאי 2021 בשעה 2:48

 

אני רק לפני כמה שנים גיליתי איך זה מרגיש לגמור , ולאט לאט ככל שחוויתי את זה יותר ככה למדתי לשלוט בזה יותר ... כמה שאני אוהבת שהוא מביא אותי לקצה ולא מרשה לי רואה אותי מתפתלת ... אבל הדבר שהכי אני מחכה לו זה למבט שלך כשאתה מסכים לי , מהנהן ואומר לי ״תגמרי״ זה מעביר בי זרמים בכל הגוף וגורם לי להתפוצץ .

 

היום חזרנו הביתה מיום כיף בבריכה , ידעתי כבר שאנחנו שנינו חוזרים טעונים וחרמנים . מהרגע שנכנסנו בדלת מצאתי את עצמי על הבטן על המיטה , ידיים באזיקים למיטה וכיסוי עיניים .

הוא מלטף ומרגיע ומכניס את הויברטור החמוד שלי עמוק לתוכי , נותן לו לרטוט בעדינות בתוכי , קושר את הרגליים צמודות כדי שישאר בפנים ... וככה אני מתבשלת לי מנסה מעבר להנאה לשמוע איפה הוא מתהלך לא מרגישה שהוא קרוב . אני קרובה לגמור מתחיל לרעוד הוא לא אמר לי שאסור לי . אני מתפתלת כדי ליצור עוד חיכוך מזיזה את עצמי על הויברטור ופתאום מרגישה אותו נכנס אליי ביחד עם הויברטור מותח אותי ומצמיד את הרטט אפילו יותר לנקודה שאני אוהבת ואומר לי ״תגמרי״ 

״עוד ״ 

לפני 3 שנים. 30 במרץ 2021 בשעה 11:24

תחבק אותי 

 

תחבק אותי חזק , הכי חזק שאתה יכול

 

התעוררתי הבוקר ולא הבנתי מה קורה , ואז הרגשתי אותך .... מתחת לשמיכה ... הלשון שלך העירה אותי 

ולא הפסקת עד שגמרתי בצעקות 

גמרת והלכנו לישון , ערומים מחובקים 

 

בפעם השניה כבר התעוררתי כשאתה בתוכי , חודר הכי עמוק שאפשר , מעיר אותי בחדות משנתי 

 

ואחרי כל פעם אני שוכבת לי שם על המיטה מתנשמת מלאה בזרע שלך 

ואני רק רוצה חיבוק 

שתחבק אותי , שתגיד לי שאתה אוהב אותי , שהיה לך נעים .

במיוחד אחרי סשן ... כשאני הכי פגיעה מולך , אני רוצה את האישור שלך שהייתי טובה , השתדלתי כל כך ואני רוצה שתגיד שראית את זה , שראית שלא היה לי קל והתגברתי בשבילך ובזכותך 

 

פשוט תחבק אותי חזק 

לפני 3 שנים. 24 במרץ 2021 בשעה 16:16

אתמול פעם ראשונה שכמעט שיחררתי 

רעדתי מפחד .... 

כמו פיצול אישיות שמאוד רוצה לתת לו אבל יש גם קול נוסף שמביע הרבה מאוד חששות 

אבל הוא הרגיע וחיבק ונישק וגרם לי להרגיש בטוחה 

אני כל כך רגילה להתנגד ... כל כך רגילה להתיר את הקשרים ולהתגרות 

אבל הפעם נתתי לפחד להישאר ולהרעיד אותי , נתתי לפחד לרגש אותי . 

לא נלחמתי 

לא התנגדתי 

שיחררתי 

ווואווו כמה שזה היה שווה את זה 

הגוף היה קשור 

אבל הנפש שלי השתחררה וצרחה לה בחדר 

 

וכל מה שעובר לי עכשיו בראש זה מתי זה יקרה שוב 

 

 

לפני 3 שנים. 30 בנובמבר 2020 בשעה 10:42

אני לא רוצה לאכזב את דאדי 

 

אני רוצה להיות הילדה הטובה שלו ולהעניק לו את מה שהוא רוצה 

 

אבל 

 

אבל דאדי ממש כואב לי הפלאג בטוסיק , אני ממש רוצה שתזיין אותי אבל כל תנועה מכניסה את הפלאג עמוק יותר וכואב לי . 

 

איך מרגילים טוסיק קטן ובתול ? 

 

לפני 3 שנים. 24 בנובמבר 2020 בשעה 19:50

תקופה מוזרה .... חוסר אונים מול הלא נודע 

גורם לי למצבי רוח מוזרים ... המח לא מצליח להחליט באיזה מצב להיות 

ואז 

אני דופקת בדלת 

אתה פותח 

ושם אני יודעת בדיוק מה אני 

 

 

אני מתחננת 

מתחננת אלייך 

אתה מותח אותי לקצה שוב ושוב

 

בבקשה 

 

ורק כשאתה מרשה 

אני גומרת 

בצעקה ובבכי ועם חיוך על הפנים 

 

ואר אחרי שהדלת מאחורי נסגרת 

אני צועדת לכיוון המעלית 

אוספת מחשבות חדשות 

לפני 3 שנים. 18 באוקטובר 2020 בשעה 21:59

כשמאבדים חוש , השאר מתחדדים כדי לפצות על האובדן .

הכל חשוך 

הגוף דרוך , מנסה להיות מוכן לכל תרחיש

נגיעה קלה ברגלי מקפיצה אותי 

אבל כשהיא ממשיכה ללטף אותי אני נרגעת 

מתפתלת תחת המגע שלך 

המגע נפסק , והדריכות חוזרת 

הפעם המגע הוא חזק יותר, תקיף יותר

תופס בכח 

מכאיב

משחרר

 

שקט 

 

נשיקה מרגיעה 

וככה זה חוזר על עצמו עד שאני כבר מתפתלת בהפסקות , רוצה שתמשיך לגעת בי , אל תעזוב 

 

 

לפני 4 שנים. 26 בפברואר 2020 בשעה 11:41

עם כל מגע 

עם כל הצלפה 

עם כל טיפה קרה 

עם כל שעווה חמה 

עם כל לחישה 

עם כל ליטוף 

ככל שיש יותר כך אני מרגישה פחות .

מרחפת בין חלום למציאות 

עוצמת עיניים ומתמסרת לחום שמתפשט 

נותנת למחשבות להעלם 

צוללת 

לחשיכה 

נרגעת 

מרגישה 

 

לפני 4 שנים. 16 באוגוסט 2019 בשעה 0:51

בא לי לצעוק 

בא לי לצרוח את הנשמה שלי החוצה 

שעם כל הצלפה תרד דמעה של כאב 

להוציא הכל החוצה 

בדמעות בצעקות בזיעה בנפילות 

להוציא הכל החוצה 

ולקרוס 

 

לפני 5 שנים. 13 בפברואר 2019 בשעה 9:03

הרגשתי כמו אליס , שנופלת לבור ומגיעה לעולם מוזר שקשה להסביר מהו

לאלו שחיים בו , הכל נראה הגיוני ורגיל ואילו לי שהגיעה מבחוץ הכל מרגיש מוזר ומפחיד . אך הכל מפתה והכל קורא לי לבוא לנסות ... בא לי לטעום כל עוגונית שרשום עליה ‘תאכלי אותי׳ ולשתות כל בקבוקון . בא לי לעשן עם הזחל ולרוץ יחד עם הארנב שממהר . 

ממש ארץ הפלאות... מלאה פיתויים והפתעות ... אני עוד אחזור לבלות שם , אולי לא עכשיו אבל בהחלט בקרוב .