הרעש שבראש שלי..

ועושה את עצמי מתעניינת, מקשיבה כמעט בכאילו..

המרצה מסתכל לי בעיניים ואני נותנת לו בחזרה מבט שכזה, לראשונה מגלה בו בזיק של קבלה הוא לא מתנגד הוא מסיט ראשו אל הלוח ואני מחייכת.

לא, הוא ממש לא הטעם שלי ולא הכיוון שלי אבל עצם הידיעה שאני יכולה להתגרות בו עושה לי משהו..

ואז הוא מסתובב חזרה מישיר מבטו אלי וקולט שאני מחייכת, הוא שואל אותי מול כל הכיתה למה אני מחייכת? כמובן שהוא עושה זאת מתוך כוונה להביך אותי ובתמורה אני מתגרה בו יותר. "כי אני עושה מה שאסור לי ואתה לא מעיר לי" 

הוא רק חייך לא אמר כלום.. והמשיך במהלך השיעור התקין ועשה עצמו מתעלם מהתשובה שקיבל, כשהכיתה חזרה לסדרה הוא הגניב מבט וחייך שלח חצי קריצה בסגנון של "תפסתי אותך"

חייכתי חזרה - אנחנו מבינים אחת את השני.

מ ש ע מ ם   ל י ! ! ! !