הרעש שבראש שלי..

בוקר שקט.. הגמד ישן ואני ממהרת לקום להתארגן כדי לפתוח את המשרד הביתי ולהספיק לתת שעתיים של עבודה טובה ומרוכזת.

חצי שעה אחרי שקמתי הוא כבר היה על הרגליים מחלק פקודות, מתעקש לעשות דברים שלא לפי הסדר.

ואז זה נחת עלי..

אני אתפצל.. כן כן - אני אתפצל.

לקחתי חול קינטי שמתי בשקית עשיתי חור קטן ושמתי עם תומכות בתוך בקבוק מינרלים יבש.. אמרתי למר גמדמחלקהוראות שכל עוד החול לא נגמר אסור לו לפנות אלי.

בהתחלה זה נתן לי 40 דק של עבודה טובה והוא היה שקוע להסתכל על החול אבל אז כשנגמר החול - זה חזר אלי בבומרנג..

אמא עכשיו תמצאי שוב את השקית וזה הזמן שאת צריכה לשחק איתי.. מה שפייר פייר הילד לקח את החריפות במוח מאמא שלו..

אז הרכבנו לגו מיניאטורי..

קפצנו..

רקדנו..

אכלנו..

שתינו..

רצנו כמו משוגעים בבית..

וכשנגמר הזמן עשינו שוב פעם..

עכשיו תורי לעבוד..

תאכלסססס זה עבד נהדר. הפיצול הזה 40/40 הלך פצצה!

בסיבוב השני - מכשפה אנוכי אמרתי לו עכשיו סדנאות צעקות.. צועקים משחררים כועסים יש כמה דקות שאני מרשה לך לדבר איך שבא לך..

תקשיבו הילד חייב לשחרר! הוא מתוסכל מבית בית בית ועוד בית.. קיצור.. צעקנו את נשמתנו והילד דיבר איך שבא לו ופתאום חזר לו הצבע ללחיים.. והנשמה שלו ככה צהלה ושמחה.. ואחרי לא יודעת כמה זמן פשוט התיישבנו על הריצפה מעולפים מצחוק.. צוחקים צוחקים.. הוא בא אלי לחבק אותי ואמר לי שהוא הכי אוהב אותי.. ואחרי זה.. עשינו הפסקת אוכל.. 

אחה"צ כשהייתי חייבת כבר לתת גז עם העבודה כי חלון הזמנים התקצר לי משמעותית אמרתי לו עכשיו זה אתה, הטלויזיה והפופקורן.. ואני רק במחשב.. "אני שונא את המחשב הזה שלך"  והבנתי גם למה..

ואני בשלי כי חייבת..

והצחקתי אותו קצת והשכחתי ממנו קצת.. ואיכשהו סיימנו את היום הזה..

וככה לפני שנכנס לישון אמר לי 

"אמא תתפצלי מחר ככה עוד הפעם כייף לי שאת מתפצלתת לשחק איתי"

מחר אתכנן עוד יותר טוב את היום הזה.. נעשה יום של כייף ואז שישי שבת רק איתו ומלא משחקים. 

וסורי שאין פה בדסמ.. כי הקשוח היחידי שאני מוכנה לו בימים אלו זה לקרוא אתכם מתלוננים בדיוק כמוני. 😁

אחלה ערב.